נעלמה

אני ממש דואג להרמיוני.

לא שמענו ממנה כל הקיץ.

אני ורון.

אני נמצא במחילה כרגע.

שלחנו עוד מכתב ולא קיבלנו תשובה.

אני מרגיש מן רטט בכיס שלי ומוציא את מה שרוטט.

אני רואה שמטבע צ"ד שינה תאריך לתאריך של היום, יכולה להיות לזה רק משמעות אחת.

משהו בצרות, ובגלל שלא שמענו מהרמיוני כל הקיץ אני מניח שזאת היא.

רון מוציא את מטבע צ"ד שלו ואומר "הרמיוני"

"אני ו חייבים למצוא אותה." אמרתי

"אהל איפה היא יכולה להיות?" שואל רון

"אני לא יודע אבל צריך להתחיל מאיפשהו. לפי דעתי, אנחנו צריכים להתחיל מהבית שלה."

"הארי אתה בטוח?"

"כן"

"אז נתחיל משם" רון אומר

"יש לך רעיון איך נגיע לשם?"

"לא אבל אפשר לספר למסדר הם יעזרו לנו"

אני לוקח עט נוצה, טובל אותו בדיו ומתחיל לכתוב מכתב חפוז לפרופסור דמבלדור.

אני חותם את המכתב, מביא את הדוויג, קושר את המכתב ואומר להדוויג "תמסרי את זה לאלבוס דמבלדור"

פתחתי את החלון והדוויג יצאה משם התעופה, משאירה אותי ואת רון שקועים במחשבות.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סליחה שלקח לי הרבה זמן, זה פרק מעבר אבל הוא חשוב מאוד להמשך הפרק הבא ממש מעניין, ואעלה אותו היום שיהיה לי זמן.

הפרק הקודם		הפרק הבא