הראשון בספטמר לפנות צהריים, רכבת האקספרס להוגוורטס הגיע, ואלבוס בן ה-11 וחבריו המתחילים את שנתם הראשונה בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, משתוקקים שיניחו את מצנפת המיון על ראשם. כעבור כמה שעות מירידת התלמידים מהרכבת הגיע זמן ארוחת הערב ותהליך השיבוץ לתלמידים החדשים... אחרי שהמצנפת חיברה שיר מרגש על תהליך השיבוץ ותולדות הוגוורטס היא קראה בשמו:''אלבוס דמבלדור.'' ישר כשקראו בשמו אלבוס זינק מהכיסא שלו והוא ידע שזה תורו להיבחר לאחד מבתי בית הספר של הוגוורטס: גריפינדור, סלית'רין, רייבנקלו, והפלפאף. הוא עלה לבמה ורעד מרוב התרגשות. ישב על כיסא המיון ומצנפת המיון הונחה על ראשו. ''אלבוס דמבלדור, בואו נראה...'' המצנפת פצחה בקול. ''אני רואה המון אומץ ונחישות, אבל אני רואה איך אתה משתוקק לכוח... המון עוצמה וכשרון, אבל גם יש בך טוב לב... המון חוכמה ותושייה גם במצבים קיצוניים: עם כך ובהתאם לזאת... אני מכריזה על אלבוס דמבלדור נכנס בית... גריפינדור!!!! השולחן של גריפינדור הריעה ואלבוס חייך חיוך של שביעות רצון. הוא ניגש לשולחן וחבריו לבית הריעו ופירגנו לו.
|