מסתורי אלבניה

הרי אלבניה, מקום שקט ופסטורלי: גבעות רחבות, כפרים עתיקים, עמק תלול... כל אלה היוו את מקום המחבוא המצויין ללורד וולדמורט. או לפחות למה שנשאר ממנו.

"אבדה קדברה!"

ובאותו רגע הוא התפוצץ. הוא היה לכלום, כלום מלבד כאב ואימה, והוא מוכרח להתחבא. לא כאן, בין הריסות הבית המפוצץ עם הילד הלכוד שצורח, אלא הרחק מכאן... הרחק מכאן...

כל זה קרה חודש לפני, במכתש גודריק. הפוטרים התמימים - שניהם הולכו שולל. אבל הילד, "הילד שנשאר בחיים", איך זה ייתכן? איך הוא שרד? כוונותיו היו ברורות, לחסל את הפוטרים ואת כל מי שבדרכו בכדי לאמת את הנבואה, כדי להיות האחד שישרוד מביניהם. תינוק! תינוק פעוט גבר על כוחו של אדון האופל! האיש שהרג רבים, שגייס המונים כדי להילחם לצידו! הנבואה הזו... יש בה יותר ממה שהוא חשב... האם סוורוס גילה לו את האמת? מי באמת היה נאמן לו? ומי נאמן לו עכשיו, כאשר הוא פגיע וחלש יותר מאי-פעם? אילו אוכלי-מוות החליטו להיעלם? ואילו מחפשים אותו..? דבר אחד הלורד ידע, הוא לבד כעת, ועליו לשרוד ולהתחזק. הוא עבר דרך ארוכה כדי להסתתר כאן, הרחק מאנגליה הרועשת... כאן, הוא יכול להרגיש בטוח, במידה מסויימת. הוא לא טיפש, הוא ידע שעוד מחפשים אותו, המשרד כבר שפט ואף כלא אוכלי-מוות רבים... קרקוף ובגמן והלסטריינג'ים... סוהרסנים רדפו אותו בזמן מנוסתו לעבר החצי השני של היבשת... כבר ימים שלא פגש באחד מהם - מאבקו איתם היה קשה בלי שרביטו... אבל ביממה האחרונה אווירה קרה עטפה אותו, וזו לא הייתה הרגילה, שאותה הוא זה שהפיץ... אלא הרגשה של ייאוש, הלורד וולדמורט בעצמו מתייאש! הוא נהג להסתובב בין הכפרים העזובים שננטשו בעמקים, בכל יום היה ממשיך לעוד אחד - הכל כדי להתרחק מעברו, ומהכישלון שלו... כישלון..... סוהרסן הגיח בהפתעה לעברו - הוא תפס אותו לא מוכן: בלי שרביט, בלי מסתור, חשוף לכל. הוא ניסה להתחמק, בלי הצלחה והסוהרסן התקרב לעברו בכדי לנשק אותו...