חצויה+

אנבת'

"בת'י! חזרת!" התנפלה עלי אנה בחיבוק מוחץ. "היי." נאנחתי בחיוך. "או מי גאד!!! את חייבת לשמוע מה קרה לי!" היא חטפה מידי את התיק שלי. "ולספר איפה היית!"

תוך שריקה היא נכנסה לחדר המועדון שלנו, אני אחריה. בזמן שהיא העלתה את התיק לחדר. התיישבתי על הספה ועצמתי עיניים. מו תמיד דמותו של פרסי הופיעה לנגד עיני.

אבל עכשיו הוא הסתכל עלי בכעס, כמעט בשנאה. למה עשית את זה? אמר קולו בתוך ראשי. 'לא הייתה לי בררה!' חשבתי באומללות. כן בטח. שפתיו לא זעו, בעצם, שום חלק בגופו מעולם לא זז בזמן ש'דיבר'.

תכנית, אני זאת שמייצרת את התשובות והשאלות שלו. אז אני די מתחננת בפני עצמי... 'אני רצינית! אני אוהבת אותך.' שקרנית. 

"ב'תי!" קולה של אנה גרם לי לפתוח עיניים לפני שהספקתי לענות. את האמת חבתי שבשנה השביעית אנה תיהיה פחות אנרגתית, אבל כנראה זה מה שמיוחד בה..

"את חושבת על בנים?" צחקקה. לא עניתי. "נו! את יודעת שאני צוחקת!" אנה היא מסוג הבנות שמתות לדבר על בנים ואהבות כוזבות. 

"אם מי יצאת?" שאלתי, יודעת שמגיעה כאן מגילה ארוכה. "יו! איך ידעת!" "אני גאון." מלמלתי. 

"אז קיצר, זוכרת את ריידן? שנה שביעית, גריפינדור. את בטוח יודעת על מי אני מדברת!" ברור, היא הייתה מאוהבת בו מאז שנה שלישית.. אבל זה די מוזר שגריפינדור יצא עם סלית'רין..

הנהנתי אליה. "לפני חודשיים, הוא כזה בא אלי וזה שואל אותי אם יש מצב אני יוצאת איתו להוגסמיד בראשון! ברור שבאתי. ואחרי ששתינו בירצפת, הוא לכח אותי לאיזשהו מקום קצת בין העצים, והיה שלג אז היה כל כך יפה!" 

ידעתי שלא מזה היא מתלהבת. "נו ואז?" "ואז! הוא התקרב לי.. ו.. נישק אותי! אני אומרת לך זה היה דקה שלמה!" היא צריכה לשמוע על הנשיקות שלי עם פרסי, היא הייתה מתעלפת מרוב התרגשות..

אבל אם אני אספר לה על פרסי אני אצטרך להסביר מאיפה אני מכירה אותו ואיך הקשר שלנו התחזק בטרטרוס... את האמת הייתי משדכת אותה לליאו.. שניהם כל הזמן צוחקים וזה... אבל הוא מת..

"עכשיו את צריכה לספר לי הכל!" אמרה בהתרגשות. למרות שחשבתי שהיא תרד מזה אחרי כל כך הרבה זמן שאני לא מגלה לה. שתקתי.  

"נו בת'י! טוב בסדר, רק כמה שאלות." "אוקי." אני לא חייבת לענות. "אוקי אז אחת, יש לך חבר?" היה ברור שהיא מתה לשאול את השאלה הזאת כבר הרבה זמן.

חייכתי אליה. "כן. מה עוד?" היא פלטה צווחת התרגשות. "הוא חתיך?" שאלה בתקווה. הנהנתי "מאוד." "יש לך תמונה שלו? פלייייז!" הנדתי בראשי. "חבל." צחקקה.

"במקום הזה שאת הולכת אליו תמיד, יש שם עוד אנשים שיש להם כוחות קסם?" "סוג של.." אמרתי בשמחה. "עשית איתם משהו מיוחד?" "יצאנו למסע מיוחד להצלת העולם."

היא לא האמינה. "כמה אתם?" "אני לא מכירה את כולם." "כל כך הרבה?" הנהנתי. "ו-" "אה אני רוצה ללכת לישון כבר." קטעתי אותה. "אויש נכון! ביי לילה טוב."

כשעליתי במדרגות לחדר השינה הייתי יכולה להשבע שראיתי את דיוקנו ל סלית'רין מביט בי בהאשמה, אילו יודע מה עשיתי לפרסי..

הפרק הקודם		הפרק הבא