דמיון מודרך

היוששששששש

זה דמיון מודרך, אז אני אשמח לתגובות בונות - על הכתיבה.

אין עלילה. בערך.

תהנו!!! D:

הקדמה: 

דמיינו לכם שאתם יושבים בכיתה,

ובוהים בדף המבחן בחוסר אונים.

דמיינו לכם שפתאום,

נכנס מהחלון ינשוף אשר נושא מכתב במקורו.

דמיינו לכם שכל הכיתה מביטה בו בתדהמה,

אך אתם מביטים בו בציפייה.

דמיינו לכם שהוא מפיל מכתב ממש על דף המבחן שלכם,

וכולם מביטים בכם בציפייה דרוכה.

דמיינו לכם שאתם פותחים את המכתב בידיים רועדות,

וגם בלי לקרוא את תוכנו אתם יודעים מה כתוב בו.

דמיינו לכם את ליבכם הפועם בחוזקה,

עכשיו משאתם יודעים שאתם קוסמים.

דמיינו לכם את אלו שהבינו במה מדובר,

המביטים בכם בקנאה.

דמיינו את הרגע המופלא הזה,

ותנו לו לזרום בדמכם.

שנה ראשונה:

דמיינו לכם את טירת הוגוורטס,

המתגלה לאט לאט בערפל.

דמיינו לכם את הסירות הנעות בכוחות עצמן,

הלוקחות אתכם אל עבר חלומכם.

דמיינו לכם את מצנפת המיון,

הקוראת בשם הבית בו רציתם כל כך להיות.

דמיינו לכם את המדריכים,

המכוונים אתכם אל עבר חדר המועדון.

דמיינו לכם את היום שאחרי,

אשר כבר בו הספקתם להצטיין בכל שיעור שלמדתם.

דמיינו לכם את משחק הקוויידיץ' הראשון בעונה,

כשהבית שלכם מנצח.

דמיינו לכם את נקודות הבית שהספקתם לצבור,

ועבר רק חודש.

דמיינו לכם את החברים,

אשר הספקתם להכיר.

דמיינו לכם הספרייה,

אשר גיליתם בה עולם ומלואו.

דמיינו לכם את הרכבת,

המחזירה אתכם הביתה.

נתראה בשנה הבאה!

שנה שביעית:

דמיינו לכם את הרכבת,

הלוקחת אתכם להוגוורטס בפעם האחרונה.

דמיינו לכם את תג המדריך הראשי,

הבוהק בשולי גלימתכם.

דמיינו לכם המסדרונות,

אשר נראים שונים השנה.

דמיינו לכם את חדר המועדון,

הנוצץ באור אחרון.

דמיינו לכם את המורים,

השונים בשנה האחרונה.

דמיינו לכם את הכל,

אשר כמו אומר "זה הסוף".

דמיינו לכם משחק הקווידיץ' האחרון,

כאשר הבאתם את הגביע בפעם האחרונה.

דמיינו לכם את הרכבת,

"להתראות..." היא אומרת.

סוף!

כמה הבהרות:

1. עשיתי רק את השנה הראשונה והשביעית כי הן החשובות. 

2. זהו בגדול...

סוף!