הסיוט הנורא ביותר

1.1

הי, אני היא הולי שורט, סרן במשמר הלפריקונים, בת 88. זאת אומרת 91. (לפעמים אני שוכחת שפיסםסתי 3 שנים מחיי.

את נוטה לשכוח הרבה דברים, הולי.

שתוק ארטמיס. דרך אגב, מה כותבים ביומנים?

דבר 1: אני לא אגיד לך בגלל שהבטחנו לאמא שניהיה בשקט עד שניגמור לכתוב את כל מה שקרה לנו היום, אז אני אכתוב לך, ולא אגידלך.

דבר 2: אני לא בטוח, אני חושב שכדאי לכתוב איך נכנסנו למצב המביך הזה.

בסדר. אחרי שעברנו את כל מה שעברנו ב- 8 השנים האחרונות,+ השלוש שבהם לא היתראנו,  אנג'לין - אמא של ארטמיס - הכריחה אותנו לכתוב יומן. ולא סתם יומן. היא הכריחה אותנו לכתוב יומן שכותבים בו. כאילו מה?! אנחנו עדיין בתקופת האבן, שהיה לנו דף ועיפרון, במקום צמחי נתונים?! אה-כן שכחתי פרט שולי. אני וארטמיס (שנימצא פה איתי) כותבים אותו ביחד.

צריך לכתוב גם את התאריך

1.1

במעלה הדף.

כתבתי! עכשיו כולם יחשבו שזה היה שם מהתחלה.

את שכחת את זה שהם ראו שכתבנו את זה עכשיו.

וואלה. אתה ממש הורס שמחות.

אני הורס בלי קשר.

אני חושבת שאוריון השפיע עליך לרעה.

בקיצור, אנג'לין ואטמיס האב, החליטו שלמרות שארטמיס בטח חכם יותר מכל המורים בתיכון, מגיע לו ללכת לשם.אותי טראבל הכריח ללכת לשם בגלל 'משימה חשובה בטירוף שרק אני יכולה להתאים לה', שדרך אגב, אין לי מושג מהי. הוא הסביר לי שאני ניראת כמו נערת תיכון, למרות שאני בגובה הלא מתאים. הוא אמר שאי אוכל להסתיר את האוזניים ושאני הפיה המושלמת לתפקיד הזה.

את מושלמת בכל מיקרה.

אה?

כלום, זה היה כלום.

יופי, חשבתי ש... אוקיי, לא משנה.

אז אני הגעתי שנייה לפני שהמורה הגיעה והתיישבתי במקום הפנוי היחיד. זה היה ליד נער נמוך (אבל פחות ממני)  שהחזיק ספר שהסתירו את הפנים שלו.

הוא ניראה לי די מוכר.

"הי," אמרתי לו ושמתי את התיק בצד. חשבתי שהוא ישאל לשמי או לפחות ירים את ראשו מהספר- מה שלא קרה.

"שלום." אמרתי שוב.

הוא לא זז.

נופפתיח לו ביד מול הפרצוף. "יש מישהו בבית?"

עדיין לא זז.

וויתרתי ושליבתי ידיים במבט זועף.

המורה בדיוק ניכנסה והתחילה לקרוא שמות: "רוקסן סוניל"

"כאן"

"עומר בורגד?"

"כאן"

"ארטמיס פאול?"

כששמעתי את השם הזה הרמתי את  מבטי, בזמן שהנער שלידי הרים את המבט מהספר סופסוף, ןהרים את היד. "כאן!"

סובבתי את ראשי במהירות.

לנער היה שיער שחור כעורב, עיניים כהות כחולות, עור חיוור, ונמוך (אסור לשכוח).

"ארטמיס?" שאלתי בהלם.

		הפרק הבא