הארי-הרמיוני

לאחר החתונה, התכתב הארי עם רון בטלפון בכעס:

הארי: מה הקטע, רון?!

רון: איזה קטע?

הארי: אתה יודע טוב מאוד איזה קטע! 

רון: נו, אני סקרן, תגלה לי!

הארי: אתה מפגר!

רון: מה, התחלנו עכשיו עם קללות?!

הארי: כנראה שכן יא אפס!

רון: טוב אם אתה בגישה כזאת, אז אני לא חושב שאני רוצה להמשיך את השיחה הזאת...

הארי: אה כן?!  אז רק שתדע, שאני לא רוצה לקיים איתך שיחות יותר בכלל!!

רון: סבבה!

הארי: טוב, אז הכל יופי טופי!

רון: ביי!

הארי: שלום ולא להתראות!

"הארי זה נורא!" קראה הרמיוני לאחר שהארי הראה לה את התכתבותם. "בבקשה בבקשה בבקשה תאמר לו שאתה מצטער!" 

"אני מצטער הרמיוני, אבל אני עוד מכבד את ההוראות של 'פרופסור דולורס ג'יין אמברידג' לא אספר עוד שקרים!"

"הארי..." לחשה הרמיוני, ספק צוחקת, ספק נוזפת.

הארי הצליח איכשהו להצחיק קצת את הרמיוני, (מה שלא קורה הרבה כשהיא עצבנית) אבל לאחר כמה שניות היא חזרה לעצמה...

"מה..." הוא ענה לה באותו טון.

"אם לא תעשה את זה אז אני מצטערת, אבל אני אעשה את זה!" עכשיו הטון הכועס שלה כבר נהיה ברור, וכשהרמיוני כועסת באמת, אז הארי כבר יודע יפה מאוד שלא כדאי להרגיז אותה עוד...

אך הארי בכל זאת לקח את הסיכון: "הרמיוני, בבקשה אל תתערבי בדברים שלא קשורים אלייך." אמר הארי לאט ובסבלנות.

"אבל זה כן קשור אלי!" היא צעקה בתסכול.

"איך בדיוק זה קשור אלייך?!" הוא צעק בתשובה. 

"הארי," היא נרגעה. "רון לא בא, לחתונה של שנינו, אני מנסה לומר לך שזאת הייתה גם החתונה שלי!" היא השתדלה מאוד לא לבכות.

פניו של הארי החווירו.

"את צודקת, סליחה" הוא לחש. "אני פשוט לא מצליח להיבן למה החבר הכי טוב שלי, לא הגיע לאירוע הכי חשוב בחיי?!"

אני חושבת שאני יודעת מהי הסיבה לכך..." ענתה גם היא בלחישה.

"מה?" לחש הארי בציפייה.

"אל תכעס הארי, אבל אני יודעת, ותמיד ידעתי, שכבר בשנתנו השלישית בהוגוורטס, הוא התאהב בי!" קולה נשבר והיא החלה לבכות חרש, בעודה רצה לחדרם של הארי ושלה, ומותירה את הארי, לבד...

המום...

המשך יבוא...

מקווה שנהנתם מהפאנפיק, סורי שלא המשכתי אותו כבר מלא זמן, פשוט יותר התעסקתי בפאנפיק השני שלי (חייה של בלטריקס לסטריינג) 

אז נתראה בפרק הבא, מעיין.

הפרק הקודם		הפרק הבא