חייו של טדי, קוסם למחצה

מה קרה עם טדי לופין אחרי מות הוריו? איך הוא פגש את ויקטואר? מה הוא חושב על הארי, סנדקו? ו... מה הוא מגלה בהוגוורטס?

כותב: גינרמיוני
הגולש כתב 2 פאנפיקים.

פרק מספר 2 - צפיות: 1785

(4.8) 5 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: מחשבות והרפתקאות - שיפ: ויקטדי, נימפרמוס, אנדרטד, ג'ינהארי, +אני לא אומרת - פורסם ב: 02.03.2017 - עודכן: 16.11.2017

המלץ!

ID : 8413

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

לא הרבה שמעו על ההרפתקה הזאת. אז אתם ברי מזל. אני רק מבקש, בחיים אל תספרו על זה לאף אחד. ברצינות. אתם לא רוצים שנמות, נכון?

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------הכל התחיל בשנה השלישית שלי בהוגוורטס. אני ובן, החבר הכי טוב שלי, ישבנו בתא בערך באמצע האוטובוס, וזללנו צפרדעי שוקולד. רגע, לפני שהעניינים יסתבכו, הרשו לי לספר לכם על בן. הוא היה בן מוגלגים, הפלפאפי, ביישן וטוב לב. היה לו שער חום ועיינים חומות, ונמשים. פעם עבדנו על מקגונגל כששיניתי את עצמי ו... סיפור ארוך. הוא היה החבר הכי טוב שיש. לא הפריע לו לברוח מהמיטה בלילה. הוא לא רב איתי. לא העליב אותי. לא קינא בי. לא פחד ממני. הוא היה... חבר. אז בכל אופן, בדקנו את הקלפים שלנו (שני אבא, דמבלדור אחד ושלוש הרמיוני. ברצינות.) ובדיוק כשפתחנו חבילה של ברטי בוטס ביד אחת ומנענו מצפרדע שוקולד לברוח ביד השנייה נכנסה ויקטואר לתא. "טד, אני יכולה לשבת פה? אני לא מכירה אף אחד..." הרמתי כמה סוכריות דלעת ופיניתי לה את המושב ליד החלון. אה, שכחתי להסביר מי זאת ויקטואר, למי שלא מכיר. היא הבת של ביל ופלר. אז היא הייתה בשנה ראשונה. את אופייה- תכירו בהמשך. ו- היא נינה של ויליה. אז היא יפה. מאוד. יש לה שער בלונדיני ארוך כמו אימה, ועיניים חומות כמו אביה. יש לה אחות, דומיניק, שדומה לביל במראה, ואח, לואיס, שנראה כמו פלר. היא מדברת במבטא צרפתי קל. ו... אה, זה יהיה חשוב בהמשך- יש לה שרשרת עם אבן טופז בקצה, שהיא לא מורידה לעולם. אז המשכנו לפטפט על איך היה החופש, ספרים (לכל השואלים, לא, אני לא אוהב ספרים על אנשי זאב. וכן, הרבה פעמים מצאתי ספרים כאלה בכל מיני מקומות בחדר שלי), מוזיקה, קווידיץ' וסתם, ככה, חדשות. באמצע דיון על הספר "סודות הוגסמיד" (ספר פנטזיה מרתק, לגילאי 10-לנצח) ואיך שנהננו ממנו, נכנסה נערה עם שער שחור חלק, עיינים חומות עזות והבעת פנים קשוחה אבל דאוגה. "אתה טדי לופין?" שאלה אותי. הנהנתי. הרבה פעמים מתרגשים לפגוש אותי. אבל הנערה הזו לא נשמעה נרגשת או מתלהבת, או אפילו סתם מעצבנת. היא נשמעה כאילו היא רוצה להרביץ לי. גם נראתה ככה. "קוראים לי אליס גרדנר. ואני צריכה לדבר איתכם. עכשו."

קצר קצת...