מוות

אוקיי,רק אומרת,אני יודעת שזה לא מה שקרה,אבל זה מה שאני החלטתי שקרה.

תודה למי שהגיב בפרק הקודם

תהנו:)

 ״אימפריוס״,הוא צעק.כל האנשים המקיפים אותם השתתקו.ראש צלקת,נפל וגרר את עצמו לרגליו של האדם שמולו. אזקבן,עונש תמידי,נורא.פלוס נשיקה מהסוהרסנים.מחיר הכל כלול...זה מה שמגיע לו.

הוא צחק,והאנשים צרחו,נופלים מתים בכל מקום.אוכלי המוות רוצחים אחד אחד,בקללה או בסכינים ובידיים.החברים הכי טובים של הילד שנשאר בחיים,התכווצו בפינה,מפחדים להילחם בלעדו,גם לאמץ יש גבול...

מוות ודם בכל מקום,הטוב הפסיד הרע ניצח.הוא חזר לשלוט באימה ופחד,רצח אנשים בשביל הכיף,לחש הפידיליוס לפחדנים עזר,בתים נעלמו,שכונות,וכפרים נמחקו מהמפה,בלי להשאיר סימן. מדי פעם הוא שמע על עוד סגן שלו שנרצח על ידי אחד מהטיפשים שמוכנים לנסות לעצור את עידן הדם.

נולדה לו בת,דלפי הוא קרא לה,ומשימות רשע הוא נתן לה,בהתחלה דברים קטנים,תכניסי בוקס לבובת האימונים.אחר כך,תגנבי תוכניות התנקשות ושרביטים לאויבים וכאשר גדלה היא למדה איך לרצוח אנשים.

הוא ניסה לא לחשוב יותר מדי על המוות,ויצר לו צבא של הורקרוקסים.הוא בחר חפצים בקפדנות,שרק מי שמכיר אותו באמת יוכל לדעת מה הם,ואיך הם קשורים לחייו.

הוא הפחיד אלפי מוגלגים וקוסמים.אין לומר את שמי? שאל,כן, זה מה שרציתי... פחד ואימה על העולם כולו,אבל עכשיו... מה יהיה איתו?

מה יעשה? כמעט אין אף אחד,שום דבר כבר לא מעניין,לרצוח ולהפחיד זה לא מספיק מספק...אבל איך אפשר להפסיק את מה שכבר מזמן לא בשליטה?

הוא הרגיש כאב חד,ופתאום הבין,זאת חרטה.

5 תגובות או 2 מנויים ואני ממשיכה

הפרק הקודם		הפרק הבא