ההצעה (פיקצר)

פיקצר זה לא עושה ספויילרים , אבל בכל זאת מומלץ ליקרוא את תסביך אטלנטיס לפני כן, אחרת רב הסיכויים שלא תבינו על מה מדובר.

מה שמסופר פה קורא אחרי תסביך אטלמטיס ולפני השומר האחרון.

קריאה מהנה🤗

ההצעה (פיקצר)

הולי מהלכה במהירות לחדרו של אוריון.

הייתה לה רק רבע שעה לפני שבאטלר ייקח אותו לבית החולים של הפיות שבו הם ישקמו את ארטמיס ויעלימו את אוריון לעד.

פעם, היא הייתה עושה הכל כדי שזה יקרה, אבל המילים של אוריון עדיין הידהדו בראשה:

״ אני חולק עם ארטמיס את התשוקה שלו, אבל לא את גסות הרוח שלו. ״

פעם היא נחרה בבוז למישפט הזה, אבל היום, היום היא הבינה שזה נכון.

יש לה עוד היזדמנות אחת. והיא לא מתכוונת לפספס אותה. 

הולי הרימה את ידה כדי לדפוק על דלת חדרו.

הדלת נפתחה, עוד לפני שהיא דפקה. היא מצאה את עצמה מסתכלת על אוריון, לבוש יפה ומסודר. עיניו מצצו בהיתרגשות - כאילו ציפה שהיא תבוא.

״ למה באת לכאן, גבירתי הנאווה?״

פעם, כשהוא קרא לה כך, היא הייתה חוטפת התקף זעם והייתה עושה הכל כדי שישתוק.

היום היא רק הבינה שהוא עושה את זה בגלל שהוא באמת חושב שהיא מתאימה לכינוי זה.

כשאוריון ראה שהולי לא עושה דבר, הוא אמר בעצב, ״ סליחה, אני יודע שזה לא נעים לך שאני קורא לך ככה,״ 

בשביל הולי זה היה הסימן. היא התקרבה אליו וכשראתה שהוא לא נירתה, היא הצמידה את שפתיו לשפתיה בכח.

היא הרגישה את אוריון נמס נגד שפתיה, משהו דמוי חשמל עובר בו ושמעה אותו ממלמל משהו כמו, ״ סופסוף...״. והולי חייכה, כי זה בדיוק מה שהיא הרגישה.

שפתיים בטעם דובדבן ניצדמות... מישהו לוחש ״ סופסוף״... משהו דמוי חשמל עובר בו... הולי...

הולי.

ארטמיס פקח את עיניו ומצה את עצמו מתנשק עם הולי.

הוא לא הבין מה קרה פה, איך לפני שנייה הוא היה בחדר הבקרה שבתוך ראשו, צופה בעינויים איך הולי ואוריון מתמזמזים, ופתאום הוא כאן, משאיר את אוריון לקנא בפנים.

הוא הרגיש כאילו הוא עושה משהו אסור. הולי אמרה ש׳עידן הנשיקות האלפיות׳ עוד לא יחזור. אבל הוא לא יכל לעצור את זה. זה היה חלום חייו...

הולי התנתקה מאוריוון באיטיות.

היא הרגישה משהו שונה, מוזר, כאילו ארטמיס הוא מי ששולט עכשיו.

היא הסתכלה על עיניו של אוריון, ולא ידעה איך ידעה את זה, אבל אוריון נעלם. ארטמיס פקד עכשיו על גופו ועל מוחו.

עיניה של הולי נאטמו, ובמקום המבט האוהב שהיה לה, השינאה תפסה את מקומה. 

היא המסתובבת ופתחה את הדלת בזעם, מתכוונת לצאת,אבל ידו של ארטמיס תפסה אותה לפניי שהיא הצליחה לעשות אפילו עוד צעד אחד.

היא ניסתה להשתחרר, אבל להפתעתה, היא לא הצליחה.

״ ארטמיס! תעזוב אותי, עכשיו!״ צעקה הולי.

״ לא,״ אמר ארטמיס ברוגע מפתיע.

הולי נעצה בו מבט זועם, אבל ארטמיס לא נירתה. 

״ אני יודע כמה אני מנסה להכחיש את זה,״ אמר ארטמיס ברוך, ״ אני יודע שזה לא בסדר שלא אמרתי לך את זה עד עכשיו, אבל אני אוהב אותך הולי. תמיד אוהב.״  הוא  תפס את סנטרה של הולי ונעץ את עיניה בעיניו.

עיניו הלא תואמות של ארטמיס היפנטו את הולי.

היא הרגישה כאילו עין אחת שלה אמורה להיות אצלו, ואחת שלו אצלה, כדי שהכל יבינו (גם הם) שיש בניהם קשר בלתי ניתן לשבירה.

ארטמיס לקח בהיסוס את ראשה של הולי והצמיד, שוב, את שפתיהם.

הולי לא התנגדה. היא הרגישה שזה הדבר הנכון. לא משנה כמה היא תוכל להתכחש אל זה.

אבל עברה רק דקה של הנשיקה המיוחלת, כי נשמעה דפיקה על הדלת.

הולי ווארטמיס היתנתקו בצער. ״ נמשיך את זה בפעם אחרת,״ אמרה הולי לארמטיס, ונישקה אותו קצרות על שפתיו לפני שהיא פתחה את הדלת.

ג׳ולייט עמדה מחוץ לדלת, נושכת את שפתיה כמנסה לא לצחוק.

״ בואו כבר זוג מאוהב,״ אמרה להם. ״ באטלר אמר לי לקרוא לכם כדי ללכת למירפאה הזאת של הפיות,״

הולי וארטמיס החליפו מבטים מבוהלים, הם ידעו שאם ג׳ולייט יודעת, כבר לא יהיה להם  רגע אחד של שקט.

 אשמח לתגובות