טדי לופין ברכבת האקספרס להוגוורטס

מיד לאחר שמשפחת פוטר וטדי לופין קנו את הדברים בסמטת דיאגון הם הלכו לתחנת הרכבת. שם הם פגשו את ביל ופלר וויזלי, וגם את ויקטואר ודומיניק. פלר נשקה להארי על הלחיים וביל לחץ את ידו.
"שלום," אמר טדי לויקטואר ודומיניק, שאותן הכיר ממתי שהארי היה מביא אותו לבקתת הצדפים. הם היו משחקים שלושתם בילדותם. דומיניק חייכה לטדי, והוא לא ידע אך דומיניק היתה טיפה מאוהבת בו. לצערה, הוא חייך אל ויקטואר יותר.
גם ביל התחיל לדבר, "דומיניק שלנו השנה נוסעת לשנתה הראשונה בהוגוורטס. מעניין באיזה בית היא תהיה..."
"מעניין באיזה בית טדי יהיה," אמרה ג'יני.
טדי המשיך, "מעניין איזה בית בהוגוורטס ויקטואר תהיה שנה הבאה."
הם התחילו לצחוק, אבל אז הרכבת הגיעה. הם התחילו להיפרד אחד מהשני, ודומיניק וטדי חיפשו קרונות פנויים בתוך הרכבת.
לפתע, טדי שמע קול של שני ילדים מנסים לגנוב למישהו את השרביט. הוא שמע מישהו צועק, "די, עזבו אותי!"
"תן לנו את השרביט כבר!"
הוא הלך במהרה אליהם וראה שני ילדים שבאמת מנסים לגנוב לילד את השרביט.
"תעזבו אותו! קרא טדי.
"ומה תעשה לנו אם לא?" שאל אחד מהילדים.
טדי החליף את צבע עיניו לאדום, ובמהרה שני הילדים ברחו משם. טדי צחק וכך גם דומיניק. "אתה מטאמורפאגוס?" שאל הילד בקרון.
"כן," אמר טדי, "אפשר לשבת?"
"בשמחה," ענה הילד. טדי התישב לידו ודומיניק מולם.
"אז איך קוראים לך?" שאלה דומיניק.
"מגנס," השיב הילד, "ואיך לך?"
"דומיניק, וזה טדי."
"שלום," אמר טדי.
"וואו," אמר מגנס, "אתם נראים לי נחמדים. חשבתי... אולי נהיה חברים? או שבעצם אתם לא תרצו? טוב, אני מבין. לא ממש רוצים ילד כמוני..." מגנס התחיל לדבר במהירות רבה, אבל טדי קטע אותו.
"אנחנו נשמח!" 
"יאי!" צהל מגנס, "רוצים ממתקים?"
"בשמחה," אמר טדי. הוא חייך אל הארי מהחלון, וכך גם דומיניק למשפחה שלה. מגנס חייך אל זוג אנשים וילד קטן. טדי ניחש שזאת משפחתו. מאז, הרכבת נסעה אל הוגוורטס.