אם לא הייתה מלחמה

הפרקים צפויים להיות ארוכים יותר, זה רק הפרולוג, זה לא פרק מלא אלא פתיחה לפאנפיק.

תהנו-

כשהארי פוטר ירד מהרכבת הוגוורטס אקספרס מיד מצא את עצמו מוקף בחיבוקה של לילי.
"אמא... אווץ', אמא!" הארי מלמל, בקושי נושם. אחותו, ניקול פוטר, בת העשר, צוחקת בצד.
"איפה אבא?" הארי שאל.
"הוא בחוץ, מחכה לסיריוס." אמרה ניקול, שנייה לפני שג'יימס פוטר הופיע מתוך קיר הרציף, ומיד אחריו סיריוס בלק.
"מה המצב, הארי?" שאל סיריוס בחיוך בעוד ג'יימס מוחץ את בנו לא פחות חזק משעשתה אישתו.
"נהדר. קיבלנו די הרבה שיעורים לחופש. אה, והדוויג מסתובבת איפשהו, שיחררתי אותה ברכבת והיא עפה בחוץ לידנו." אמר הארי, מחפש בעיניו את הינשופה הלבנה.
"הנה היא." ניקי הצביעה מעל הראש של ג'יימס.
הארי פתח את הכלוב לקראתה, "בואי הדוויג." אמר, והינשופה נכנסה לכלוב בלי לעשות בעיות.
"דוד סיריוס!" קפצה פתאום ניקי, "אני יכולה לנסוע איתך על האופנוע שעף???" היא שאלה, קופצת מהתרגשות.
סיריוס צחק, "מצטער ילדונת, לא היום. אני צריך ללכת לעבודה." הוא פרע את שיערה והיא זעפה ורטנה בשקט.
"שנלך?" שאלה לילי, לוקחת את מזוודתו של הארי, עם הכלוב של הדוויג קשור אליה מלמעלה.
"אחריך." אמר ג'יימס בחיוך הקונדסאי משהו שלו, לילי גלגלה עיניים תוך כדאי גיחוך.
הם צעדו אל מחוץ לתחנה, ג'יימס חובק את הארי ביד אחת, ניקי יושבת על כתפיו של סיריוס, ללילי באמצע עם דבריו של בנה נגררים מאחוריה.

אני חושבת שבפרק הבא ישר הם יחזרו להוגוורטס, אין לי הרבה מה לכתוב בקשר לחופש הגדול ואני לא רוצה שתשתעממו. מה אתם אומרים?

בנושא אחר- אני שוקלת לעשות את זה מנקודות מבט שונות. להחליף כמה נקודות מבט בפרק או כל פרק מנקודת מבט אחרת. אפשר גם נקודת מבט כללית שמספקת על הכל אבל אז יש פחות מחשבות לרגשות וזה נראה לי פחות מעניין. דעות בנושא?

ועוד משהו קטן- להשאיר את רון והרמיוני בתור החברים הכי טובים שלו?

תגובות יתקבלו בברכה ^–^

הפרק הקודם