אגדות המחר

שלום, זהו הפאנפיק הראשון שלי אז אם יאשרו אותו אז ככה:

תודות:לבטא המדהימה רובין,לאחת שבזכותה יש לי את השם המגניב הזה illusions ולחברי החופר מורדי.

וויתור זכויות:לג'יי.קיי.רולינג המדהימה וריק ריירדן האופוסום(בדיחה פרטית) שרוב הדמויות והמקומות (חוץ מoc) הם רכושם בלבד.

אז לפרק:

פרסי לא היה יכול לבקש יום טוב יותר: חוף ים, ים שטוח, בנו ג'ון מתאמן על יכולותיו בעזרת המים שמסביב, צל נחמד מטירת החול שאלסה ביתו בנתה (כושר אדריכלות מאימה) ו-20 שנה שלא היתה נבואה גדולה ו/או מסע חיפושים מסוכן ושחרור כללי של אויביהם. ואז פרסי עשה את טעותו הראשונה ואמר:"מה כבר יכול להשתבש...?"*
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
החיים של הארי לא יכלו להיות טובים יותר. ג'יני אשתו המדהימה והתומכת, ג'יימס בנו ועובדו בן השמונה עשרה, אלבוס בן השש עשרה ולילי בת הארבע עשרה עמדו ברציף 9 ושלושה רבעים, מחכים לרכבת שתיקח את אלבוס ולילי לעוד שנה מלמדת וטובה בהוגוורטס. לידם עמדו עוד שתי משפחות מאושרות: מאלפוי ווויזלי-גריינג'ר. משפחת מאלפוי הורכבה משתי נפשות, אב ובן** - דראקו מאלפוי ובנו, סקורפיוס בן השש עשרה. במשפחת וויזלי-גריינג'ר היו בסך הכל ארבע נפשות - רון האב, הרמיוני האם, רוז בת השש עשרה והוגו בן הארבע עשרה.
כל המשפחות חיו באושר והצלקת של הארי לא כאבה כבר שנתיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לאחר 17 שנים של אימונים הוא היה מוכן לצאת לעולם.

"אבל סבא, לאן אני אלך?" שאלה הדמות.

"לך אל מחנה החצויים. הם לא יודעים על קיומם של הקוסמים," ענתה דמות בת קול שנראתה כאילו יצאה מן הצללים.

"בסדר, סבא, אבל היכן המחנה נמצא?" שאלה הדמות.

"באמריקה. אתה תסתדר שם מצויין. עכשיו לך, בן פוסידון!" פקדה בת הקול.

"כן, סבא." נשמעה רטינה מכיוון בת הקול. "כן, הלורד וולדמורט," תיקנה הדמות ויצאה מהמאורה.

*לחצויים אסור להגיד אף פעם "מה כבר יכול להשתבש" תשאלו את פייפר.

**אמו של סקורפיוס נהרגה בשנתו השלישית.

		הפרק הבא