פיקצר- משאלה אחת אחרונה

אז... החלטתי לכתוב פיקצר על מותם של לילי וג'יימס.

אני מקווה שתהנו מקריאתו. הוא יצא לי יותר עצוב משדמיינתי אבל... לא נורא.

קריאה מהנה!

זה היה עוד ערב שקט במיוחד.

לילי קראה בנביא היומי וגילתה להפתעתה שמחירם של הינשופים צנח. זה פחות או יותר הבשורה המרגשת ביותר שהייתה בעיתון הזה עד כה.

תמיד אותו הדבר- פרסומות, עוד פרסומות, ורשימת המורים של הוגוורטס לשנה הנוכחית.

לילי לגמה מהקפה המריר, שהכינה עם שרביטה. היא הציצה לעבר ג'יימס, שהיה עסוק בכתיבת מכתב למורה האהוב עליהם מכל - פרופסור דמבלדור.

היא שמעה את הארי הקטן מתעורר משנתו בחדרו, ועלתה לבדוק מה שלומו.

בינתיים, ג'יימס סיים את כתיבת המכתב לאלבוס דמבלדור, וניגש אל חדרו, שם ישן לו פליקצור- הינשוף שהיה כה יקר לליבו של ג'יימס.

הוא ליטף את מקורו של פליקצור, והינשוף התעורר משנתו וצייץ ציוץ קולני. "קדימה חמוד," אמר ג'יימס, כאילו הוא מדבר אל בנו הקטן. "אני צריך אותך למשימה חשובה ביותר". הינשוף האפרפר ניער את כנפיו ולקח במקורו את המכתב שהיה בידו של ג'יימס. פליקצור פרס כנפיים ועף אל השמיים השחורים. ג'יימס התהלך בדרכו אל סלון הבית, וגילה להפתעתו שאישתו, לילי, יושבת על הספה, צופה בטלויזיית המוגלגים שהוא עצמו קנה לא מזמן.

ג'יימס צעד אל הספה והיתיישב על יש לילי. השניים התקרבו זה אל זו והתנשקו נשיקה סוערת. הם התנשקו כך במשך חמש דקות, ואז נפרדו. "אני מקווה שנוכל תמיד להיות ביחד, ג'יימס." אמרה לילי לבעלה, והוא השיב לה בחיוב:"כמובן שתמיד נהיה ביחד. יחד עם הארי המתוק." השניים צפו בסרט רומנטי בטלויזיית המוגלגים הישנה, כשראשה של לילי שעון על ביטנו של ג'יימס. את התקרבו לנשק זה את זו פעם נוספת, אבל לפתע שמעו קול צרחה מחוץ לבייתם.

הזוג המאוהב רץ לכיוון החלון, לראות מהו המאורע שהתרחש כרגע.

הם הבחינו באיש שרוע על הריצפה, גופו שוטט דם. ג'יימס רצה לצאת לעזור לו, אך לפתע דתם של הפוטרים נפלה ממקומה. עוד לפני שהבחין בדמות העומדת בפתח הדלת, קרא ג'יימס לעבר לילי:" רוצי לילי! לכי והגני על הארי! אני אשמור כאן על המצב. זה הוא! הוא הגיע!" 

ג'יימס ראה את לילי רצה לכיוון חדרו של הארי.

הוא שלף את שרביטו מכיס מכנסיו האחורי, והתקסם לעבר הדלת. 

"בבקשה," לחש לעצמו. "אני יודע שמכאן לא אצא בחיים, אבל בבקשה, רק שלילי תשרוד.

בבקשה, אני מתחנן, רק שהארי ישרוד ויהפוך לילד המדהים שאני יודע שהוא. בבקשה." אמר, כמתפלל בכנסיה.

דמעה זלגה על לחיו.

ג'יימס ראה בפתח הדלת, את האיש אשר מפניו הסתתר כבר המון זמן..

האיש שמולו הוא עומד להילחם עכשיו.

האיש שרק בגלל נבואה פשוטה, רוצה להרוג את בנו היקר מאוד לליבו.

האיש שהורג ללא רחמים.

האיש שלעולם עוד לא יחוש אהבה אמיתית.

האיש הנורא שממנו כולם נסוגים.

האיש הנורא ביותר עלי האדמות.

לא אחר מאשר-

הלורד וולדמורט.

ג'יימס אסף את כל כוחו, את כל אומץ ליבו, את כל הרגשות שמחזקים אותו.

הוא חשב על הארי התינוק, שלא מודע עכשיו לדבר ממה שקורה.

הוא חשב על לילי, לילי היקרה שלו. האישה שעליה נלחם בעבר שנים כדי להשיג את אהבתה.

לילי היקרה שתמיד היו לה עצות טובות, לילי שתמיד עזרה לו, שתמיד הייתה שם לצידו.

לילי היפה בעלת השיער הג'ינג'י הגלי. 

"רק שתישרוד. בבקשה, רק שהיא והארי ינצלו."

ג'יימס אמר זאת לעצמו בלב.

הוא ראה את אדון האופל, צועד אל תוך בייתו.

"אקספליארמוס!!!" צעק ג'יימס, ובאותו הזמן בדיוק, צעק גם וולדמורט:

"אבדה קדברה!"

ג'יימס נלחם בכל כוחו. הוא אסף את שארית כוחותיו האחרונה, אך הוא נכשל.

הוא הרגיש את עוצמתו של אדון האופל, וראה איך הקללה פוגעת בו.

                         ***

לילי שמעה את הקרב שהתחולל למטה.

היא ידעה שלא תצליח להגן על  הארי הקטן בעצמה.

היא רכנה אל עבר הארי ולחשה לו:

"הארי, מתוק, אני ואבא תמיד נהיה שם בשבילך, תמיד נגן עליך, 

גם אם לא תוכל לראות אותנו, 

גם אם לא תוכל לשמוע אותנו,

גם אם לא תוכל לדבר איתנו,

תדע שתמיד נהיה בליבך. תמיד נגן עליך ונשמור עליך.

אתה עוד תחיה הארי, אתה עוד תיחיה."

לילי החלה לבכות, ודמעותיה זלגו על לחיה ונטפו על פרצופו של הארי התינוק.

לילי לחשה בקול שרק היא יכלה לשמוע:

"הדבר האחרון שאני מבקשת, הוא שהארי יגדל ויהיה ילד חזק ובריא,

שיגדל וידע רק טוב.

שיגדל לעולם טוב יותר משלנו,

 ללא רדיפותיו של אדון האופל.

שיגדל לעתיד של שלום."

אלה היו המילים האחרונות של לילי.

היא ראתה בפתח חדרו של הארי,

אותו,

את וולדמורט.

היא ראתה אותו צועד לעברה. 

היא חיפשה אחר שרביטה, אך גילתה שאיננו איתה.

לילי ראתה את אדון האופל מכוון את שרביטו אל הארי האומלל.

"אבדה קדברה!!" הוא צעק בקול.

לילי זחלה לעבר הארי.

"לא!!!!" היא צעקה וניתרה אל מול הארי.

קללת האבדה קדברה פגעה בה, והיא נהדפה הצידה.

"טיפשה." לחש לעצמו טום רידל.

הוא כיוון את שרביטו לעבר הארי בשנית.

"אבדה קדברה." אמר בקרירות.

הוא ידע שאין מי שיעמוד בדרכו עכשיו.

עכשיו, הוא יחסל את המחשול היחיד בדרכו אל הניצחון.

את הארי.

אלה היו שניות ספורות. הקללה פגעה בהארי,

אך אז,

התרחש הדבר שוולדמורט לא ניחש שיקרה.

לילי הקריבה את עצמה בשביל הארי, וכוח אהבתה היה גדול יותר וחזק יותר מאשר קללת האבדה קדברה של וולדמורט.

הקללה חזרה אל הלורד וולדמורט עצמו, ווולדמורט התפוגג.

אולי וולדמורט הוא זה שנפגע,

אולי הוא זה שפגעה שהקללה השאירה סימן גדול יותר,

אבל הצלקת שכעט על ראשו של הארי,

הצלקת הקטנה הזו בצורת הברק,

היא שתקבע את גורלו.