הבית החמישי

ויתור על הזכויות של הסיפור לג'יי.קיי.רולינג

מי שרוצה מוזמן לעבור לפרק תשע שיהיה בו תקציר כי מבט הכתיבה משתנה.

"מהר ג'ייקוב, אבא רוצה להגיע לפני שיתחיל העומס" נשמע צעקה מלמטה. "לאן?", שאל ג'ייקוב הרדום מחדרו. "לסמטה של סבא רבה רבה רבה רבה רבה ועוד כמה רבא שלך. לסמטת דיאגון"

"בסדר אני מתארגן" אמר ג'ייקוב נרגש ומיד החל להתלבש.

לאחר עשר דקות הוא כבר היה למטה לבוש מסורק ומאורגן והכי חשוב נרגש. הוא חטף עוגית דלעת שהשף שלהם הכין, כן השף שלהם, הם היו מאוד עשירים.הוא ראה את אימו לבושה בבגדים הכי חדישים בשוק וגם הכי יקרים. היא היתה אישה נאה עם עור לבן ושיער שחור חלק וכמובן עיניים ירוקות. היא היתה אישה שאהבה תענוגות ופינוקים אך לא היתה רודפת בצע. שמה היה ניקול דלאקור והיא היתה קרובת משפחה של פלר דלאקור."היי ג'ייקוב חמוד, אתה מוכן?"שאלה אימו,"כן אמא"ענה ג'ייקוב. "אז קדימה, כך את אבקת הפלו ולך אני ואביך נבוא אחריך". ג'ייקוב לקח את האבקה ונכנס לאח. הוא צעק "סמטת דיאגון" ונעלם.

לאחר שאימו הגיעה חיכו ג'ייקוב ואימו שאביו יגיע. לאחר מספר דקות הוא הגיע בחיוך ואמר "סליחה קצת עבודה, אתם יודעים". אביו של ג'ייקוב היה צאצא ישיר למקים סמטת דיאגון ולכן הוא היה אחרי עליה וקיבל מסים מכול החנויות שבה.

הוא היה אדם גבוה ונאה שיער בלונדיני חלק ועיינים כחולות יפות.שמו היה שון דיאגון."קדימה לקניות" הוא אמר והלך לחנות הראשונה.

"אוקיי נתחיל מהשרביט כמובן" הכריזה אימו וגררה את ג'ייקוב ואביו מתוך הוקוס מווקס של ג'ורג' ויזלי ולקחה אותם לעבר אוליבנדרס:יצרני שרביטים מובחרים מאז 382 לפנה"ס. הם נכנסו לחנות שנראתה חדישה ביותר עם חלון ראווה מלא שרביטים בקופסאות. "וואו נעשה כאן שיפוץ יסודי מאז שהבן נכנס לתפקיד" אמר אביו של ג'ייקוב בהתפעלות. "שלום" אמרה אישה בגיל העמידה עם בגדים פשוטים וקלסר גדול,"איך אוכל לעזור האדון דיאגון ומשפחתו?". "בני הולך להוגוורסט השנה ואנחנו צריכים בשבילו שרביט" אמר שון דיאגון בקול סמכותי."כמובן אחרי". 

לאחר שנמדד בידי שני נערים מכול זוית אפשרית, נכנס לחדר המדידה גבר כבן חמישים או שישים עם זקן מדולל וגלימה יוקרתית והחל לתת לג'ייקוב שרביטים. "הנה נסה את זה, עץ ערבה ונימי לב דרקון הונגרי 27 סנטימטר קשיח אך לא מאוד" ג'ייקוב הושט ידו לגעת בשרביט באורך בינוני אבל אפילו לפני שנגע בו הוחלף השרביט בשרביט אחר " עץ אלון קשקשי דרקון, כן זה חדש, 19 סנטימטר עבה וקשיח" ג'ייקוב נגע בשרביט אך ידו כאילו דחתה את השרביט "לא?. טוב נסה את זה. במבוק שערה של וילה 30 סנטימטר גמיש ביותר" ג'ייקוב נגע בשרביט ומיד התרחש פיצוץ ."גם לא?, לקוח בעייתי איזה כיף" אמר המוכר ברצינות תהומית ובלי בדל חיוך.

אבל לאחר שניסה 20 שרביטים ואף אחד לא עבד החל להתייאש המוכר ונהיה עצבני " בלקוח כמוך עוד לא ניתקלתי". לבסוף לאחר שהמוכר ניסה כ100 שרביטים ואף אחד לא התאים הוא שאג מתסכול ואמר להוריו של ג'ייקוב "משהו מוזר בילד הזה, שום שרביט לא מתאים לו".

"טוב ג'ייקוב, בוא נלך. אנחנו נפתור את זה" אמרה אימו של ג'ייקוב בעצב. הם עשו את שאר הקניות ואפילו קנו לו גירית קטנה וחמודה וגם ציפור כחולה יפיפיה אבל לג'ייקוב לא היה אכפת. לא היה לו שרביט.

----------------

אשמח לתגובות וביקורת בונה 

		הפרק הבא