אחרי ההלם הראשוני הראש של חמוטל התחיל לפעול. אני בת אחת עשרה. אחת עשרה. אמנם זה לא גיל צעיר כמו חמש או שש אבל זה שבע שנים אחורה! למה אני בת אחת עשרה? כמובן... בגיל אחת עשרה אפשר ללמוד בהוגוורטס. "ווהו!" צרחה חמוטל בהתלהבות וזנקה מהמיטה, מפחידה את אמא שלה, "אחת עשרה זה גיל אדיר! הוגוורטס, הנה אני באה!" חמוטל החליפה בגדים במהירות לבגדים הכי יפים שמצאה בארון (חולצה צהובה עם ציור של פרח ורוד וחצאית ג'ינס מקומטת, תודה ששאלתם). היא סרקה במאמץ את שיערה השחור המתולתל, וצחצחה שיניים שבע פעמים. "וואו, אף פעם לא ראיתי אותך מתארגנת כל כך מהר בחופש הגדול!" נשמע קול מוכר, וחמוטל הרימה את ראשה וראתה את אחותה הגדולה, ספיר. "ספיר! ממש טוב לראות אותך!", התלהבה חמוטל. "ראית אותי אתמול," אמרה ספיר והרימה גבה. נכון... כאן, בעבר, ספיר הייתה רק בת שבע עשרה והיא עוד לא עזבה את הבית. באמת היא נראית שונה עכשיו. חמוטל צחקקה, כאילו היא התבדחה או משהו, והלכה למטבח לאכול ארוחת בוקר. בזמן שחמוטל אכלה טוסט עם המון גבינה צהובה (עכשיו, כשהיא הפכה לילדה, לא היה לה אכפת להשמין,) היא שמעה דפיקה בדלת. שי בן התשע (הוא היה כזה חמודי עכשיו!) קפץ מהכסא שלו ורץ לפתוח את הדלת. אבל הוא חזר, מאוכזב. "זאת מאי פישר, החברה המעצבנת שלך," הכריז שי, מודע לכך שמאי שומעת אותו. חמוטל כמעט נחנקה מהטוסט שלה - היא לא חברה של מאי מאז התקרית ההיא בבת המצווה שלה- אבל, כמובן, בת המצווה שלה לא התקיימה עדיין בזמן הזה. חמוטל הניחה את הטוסט על השולחן ויצאה אל מאי. "אני מה-זה צריכה שתעזרי לי בשיעורי הבית שלי! " מאי שיקרה, כמובן, כדי שיהיה אפשר לארגן לחמוטל מסיבת הפתעה. חמוטל לא הבינה איך פעם היא סבלה את הילדה הזאת- גם יפה, גם מקובלת, גם טובה בכל דבר שהיא נוגעת בו. היה לה שיער חום בהיר וחלק עד המותניים, עור חיוור ועיניים כחולות גדולות. חמוטל הלכה ליד מאי, שפטפטה ללא הרף. פתאום יצור מהשמים קטע את הדיבורים. "אהה! זה עטלף! הוא יאכל אותי!" צעקה מאי בזמן שהחיה המכונפת נחתה על ראשה. "עטלפים יש רק בלילה... זה ינשוף!" אמרה חמוטל והורידה את הציפור מראשה של חברתה חצי לשעבר. "גם ינשופים יש רק בלילה! " אמרה מאי. הינשוף אחז מכתב במקורו, וחמוטל לקחה אותו בהתרגשות. אבל משהו לא היה בסדר: במקום סמל הוגוורטס, חתם את המכתב סמל אחר, דמוי פרח, שהיה כתוב עליו באנגלית: "בית הספר אילברמוני לכישוף ולקוסמות."
|