חצי קוסם

פרסי קם בבוקר בתחושה מוזרה. גבו עיקצץ והוא הצטמרר. הוא זכר בקושי את חלומו.

אנשים מעופפים על מקלות עם זנבות, יורים עליו אור אדום מענף, ילדים עם מצנפות בכמה צבעים, ואדם אחד עם זקן ארוך ארוך ארוך  שפלט מעוד זרד מעין ענן לבן.

הוא התמתח וקפץ בבהלה. ידו נגעה במשהו חי.

"אנבת! מה את עושה כאן?"

"באתי לביקור" היא צחקקה, וקפצה מהמיטה העליונה. "כירון אמר שנבוא, יש לו הודעה בשבילנו... אבל אחרי ארוחת בוקר."

"טוב אז, חכי לי, אני הולך להתלבש...." אמר.

"ואל תשכח להתקלח!" צעקה אנבת, מאחוריו.

הם נפגשו בחדר האוכל הפתוח. כיוון שהיתה ישיבה חופשית, הם התיישבו על גדר האבן המשקיפה אל העמק. ממרחק הופיעו פייפר וגייסון, וליאו- שהיה עסוק בבישול _(הוא נהיה הטבח הראשי מאז שגלו שהוא יכול להכין את האוכל במהירות רבה)  צץ מאחוריהם עם צלחת פנקיקים.

זה ממש כמו פעם, חשב פרסי. כל מה שחסר זה ספינה, מפלצת מעופפת או שתיים, ואת פרנק והייזל....

לבו של פרסי התכוץ. היה אסור לו לחשוב עליהם. כפריאטורים של הליגיון השנים עשר פולמינטה, היה עליהם עומס רב והם לא התראו כבר... שנתיים! שנתיים חלפו מאז המלחמה, שנתיים שלמות! שנתיים של שקט.

הוא סקר בגאווה את השטח שמאחוריו. כשלוש מאות תשעים חניכים היו שם, וכל יום הגיעו עוד ועוד. המחנה הגיע למצב שיא שלא היה כמוהו מאז ... מאז ומעולם...

שנתיים של שקט יחסי, לפחות. הוא זכר את מותה של ריינה.

את פגסוס- הפגסוס עצמו!- שהגיע אליהם עם מכתב במקורו, המספר כי מפלצת ענקית הגיע למחנה, ודרכה על בניין הסנאט, בעת שריינה היתה עסוקה בהכנות לקראת ישיבת הסנאט. את הקרב הנועז של ריינה בה, עד שהצליחה להורגו ולמנוע ממנו לעבור את הגבול הקסום החדש שהוקם לאחר המלחמה בכל אזור. אך היא היתה תשושה ופצועה, ולמרות נסיונות התגברותה- התמוטטה במהלך ישיבת החרום המאולתרת.

החובשים ניסו להצילה, אך אפילו ויל סולאס, ששהה שם במסגרת תוכנית חילופים, לא הצליח בקרב על חייה. לאחר כשעה של נסיונות נואשים נקבע מותה.

 במחנה החצויים נערכו חגיגות אבל רבות.בערב אחד אף ראו את פרנק והייזל באיריס נט. הרומאים התחילו להשתמש בזה לאחר המלחמה, הם גילו את זה כמאוד שימושי. פרנק והייזל נשאו דברים,ופרנק הכתיר את הייזל לפריאטורית החדשה, לפי הצבעת החניכים.

פייפר טפחה על זבו."אתה בסדר?" שאלה."קראתי לך, כאילו, איזה שש שבע פעמים"

"מה? אממ כן" השיב, "פשוט חשבתי על..." סתם ולא פירש.

גייסון סתם ישב מדוכדך בצד.

"הי כולם, " אמרה אנבת',"הגיע הזמן לפגישה עם כירון..."

~~~~הסיפור מתרחש לאחר גיבורי באולימפוס, כאילו אין את גורלו של אפולו. בהארי פוטר- הם שנה חמישית, ובמקום אמרידג' יש מורה בשם גברת גראובן~~~~~

		הפרק הבא