הנקמה

"היא משוגעת." הוא מלמל, "פסיכית ומשוגעת."
"את לא חושב שאתה קצת מגזים עם התגובה שלך?" שאלתי בגיחוך קל והבטתי בעיניו הכחולות שבערו בשנאה.
"ברור שאני לא מגזים." שמעתי את העצבנות בקולו, העצבנות והכעס.
"טוב, לדעתי אתה מגזים."
הוא הסתכל עליי במבט צונן. הוא קם, מיהר להפנות את מבטו והלך.
"לאן את-"
"אני אבוא מחר לפה, באותה שעה. חכה לי." הוא נופף בידו בלי להסתכל עליי אפילו ונעלם.

***

חזרתי ביום שלמחרת, באותה שעה בדיוק. הוא לא היה שם.
התיישבתי על האדמה והתחלתי לשחק באבנים ומקלות. חיכיתי. שעת הלילה הגיעה והוא עדיין לא הגיע.
"הוא בטח שכח," אמרתי לעצמי, שיקרתי לעצמי. ידעתי שהוא לא באמת שכח.
הגעתי גם ביום למחרת, הוא לא היה שם. הסתכלתי על האדמה בתיעוב.
"הוא לא יחזור. הוא שיקר" אמרתי בכעס. הוא יצטער על זה.

---

לזה אני קורא התחלה גרוע מבית אלכס/ליאו

תנו בבקשה תגובות D:

		הפרק הבא