ראשי תיבות

חברי מערכת העיתון בהוגוורטס חיפשו נושא למדור משעשע, לאחר שגמרו עם כל הכתבות הרציניות והחידות של הרמיוני.

"מה דעתכם על ראשי תיבות?" שאלה מאיה שקיבלה ביטחון עצמי.

"ראשי תיבות?" שאל רון וויזלי, מבולבל.

"כן," אמרה מאיה, "נמציא לכל אחד מחברי המערכת של העיתון ראשי תיבות מגניבים או מצחיקים לפי האותיות הראשונות בשם שלו ובשם המשפחה שלו.

למשל אני מאיה מנגורד, שזה שתי פעמים מ"ם, אז אפשר לקרוא לי מכשפה מגניבה."

"או מלון מנגו," הציע רון.

"בתנאי שנקרא לך רעב וג'ינג'י"

רון נראה מבולבל.

"מה הקשר?"

"השם הפרטי שלך מתחיל באות רי"ש, לכן רעב, ושם המשפחה שלך מתחיל באות ו"ו, לכן וג'ינג'י."

"אז דראקו מאלפוי יכול להיות דביל מתנשא," הציע פרד וויזלי.

"הוא דרקון מפואר!" הגנה עליו פנסי פרקינסון.

"דרקון מכוער, אם כבר," אמר ג'ורג' וויזלי.

"אז אתה ג'ינג'י ואידיוט!"

"ואני פשוט ומצחיק," אמר פרד וויזלי.

"ומה עם צ'ו צ'אנג?" שאל שיימוס פיניגן.

"צ'פרדע צ'ינית," קרא פרד.

"זה טיפשי," אמרה צ'ו צ'אנג.

"הרמיוני גריינג'ר?" שאל הארי.

"היא גאונה," הציע רון.

"נוויל לונגבוטום?" שאלה הרמיוני.

"נועד לגריפינדור," הציע מישהו.

"נועד להפלפאף, אם כבר," גיחך מאלפוי.

"לא יפה!" מחתה צ'ו צ'אנג.

"הי!" קראו חנה אבוט, מאיה מנגורד ועוד כמה תלמידי הפלפאף.

די מהר נמצאו שמות, מחמיאים יותר או פחות לכל חברי המערכת, תוך כדי צחוקים אחד על השני, הרבה גאווה, ואפילו כמה ריבים, אבל אין ספק שהשם המתאים ביותר היה זה שמצאו להארי פוטר- הילד פופולרי.