הבית החמישי // גמור

נמאס לי.
נמאס לי שקוראים לי חנונית בגלל שאני אוהבת לקרוא "הארי פוטר", ושאני מאמינה שהוא קיים.
אני רוצה רק לקרוא בבית שלי בלי שכל שנייה "חבריי" לספסל הלימודים זורקים לי מטאטאים על החלון ואומרים: "הארי פיספס קצת!" וצוחקים.
אני לא רוצה. אני צריכה.
אין לי חופש בבית ספר, בבית שלי, בחוגים אחרי בית הספר ואפילו כשאני הולכת ברחוב.
אף אחד לא מבין אותי. אומרים לי לשתוק.
מזל שביום הולדתי ה-14 (שלא הגיע אלייה אף אחד, כרגיל), קיבלתי מכתב...

חשבתי ששוב פעם צוחקים עליי, אבל לאף אחד בכיתה שלי לא היה איי-קיו כל כך גבוה כדי לצייר ככה את סמל "הוגוורטס".
במכתב היה כתוב:

"מיי רוזנוולד היקרה,
התקבלת לבית הספר לקוסמים של אנגליה, הנקרא "הוגוורטס".
אף על פי שאין לך שום עבר קסום, פרופסור מקונגל בכבודה ובעצמה הסכימה ללמד אותך וכעוד 2000 בני מוגלגים אשר יודעים על קיום עולמינו ולא יחסלו אותנו.
היא תפתח בית חדש לבני מוגלגים בשם "רולינג" וצבעו יהיה לבן וארד עם סמל של תנין.

הלימודים בבית רולינג מתחילים בגיל 14.

כיוון שכבר קראת את רשימת הספרים כאשר קראת את הספר, אנא תקני את הספרים ואת התלבושת האחידה.
לא תצתרכי לעבור מיונים.
בברכה, בית ספר לקסמים "הוגוורטס", סקוטלנד."

התרגשתי כל כך!!!!

לא יאמן שהזמינו אותי ללמוד ב"הוגוורטס"!

בבית שנוצר רק בשבילי! ובשביל עוד כמה בני מוגלגים...

רק נלך לסמטת דיאגון......

		הפרק הבא