לילה רידל מרס

אמא חיבקה אותי, וליטפה את שערי, היא שרה בלי קול, השפתיים זזו אבל הקול לא יצא לה, אמא לא דיברה הרבה, היא לא נתנה לי ללכת לשום מקום, תמיד הייתי בבית, לא הלכתי לבית ספר, זה לא היה חוקי אבל לאמא לא היה אכפת, היא פחדה, אני אפילו לא יודעת ממה, אבל היא תמיד פחדה, לא נשארנו באף בית יותר משנה, ואמא תמיד הייתה מוצעת כל מני עבודות מזדמנות שבקושי הספיקו בשביל לפרנס אותנו, אבל היא פחדה, היא פחדה להישאר במקום מסוים יותר מדי זמן, אני לא באמת יודעת למה, אבל פעם שאלתי אותה והיא אמרה שהוא ימצא אותנו, שאלתי אותה מי והיא אמרה לי לשתוק, היא אמרה שאסור לדבר על זה, תשאלי אותי מה שאת רוצה רק לו אליו, אני זוכרת את היום הזה, כמו את הסירוב לדבר על אבא, חברות לא ממש היו לי, אבל לפעמים שחקתי עם ילדות בחוץ, לא יכולתי לשמור על קשר אמתי, אמא לא הייתה מרשה לי ללכת לחברה, היא לא הייתה מרשה לי ללכת לשום מקום בלי ליווי שלה, בבית היא נתנה לי להישאר, אבל הדלת הייתה נעולה.

היא תמיד חפשה מרתפים, תמיד העדיפה לגור בתוך מרתפים, מעולם לא הבנתי למה אבל זה היה המצב.

אם כל זה לא מספיק על מנת להבין את הפחדים שלה היא גם נתנה לי טלפון, לא חכם כי טלפון חכם אפשר לאתר, טלפון של פעם, הוא תמיד היה צריך להיות טעון והיא הייתה מתקשרת עלי כל חצי שעה לבדוק שאני חיה.

היא הייתה מדברת מהר כאשר דיברה, היא קיצרה בדיבור, השאלה שלה כאשר התקרשה למשל הייתה

"בסדר?" אני עניתי והיא ניתקה, לא אומרת ביי, היה לה קשה מידי להגיד ביי.

אני לא יודעת מה גרם לפחד הזה שלה אבל אני יודעת שזה המצב, יש בי מחשבות שזה אולי קשור לאבא.

הייתי רוצה להיות ילדה רגילה, שיהיו לי חברים וחברות, אבל זה מסוג הדברים שנמנעו ממני.

פעם הייתה ילדה ששאלה אותי מה אני עושה כל היום, מה אני עושה בבית כשאמא לא נמצאת, אמרתי לה שאני מציירת על הרצפה עם חול, זה באמת מה שעשיתי ציירתי על הרצפה עם חול.

שעות הייתי מציירת.

אבל עכשיו כל מה שעשיתי היה להיות על אמא בזמן שהיא מלטפת את שערי.

מתכת לדלת המרתף עבר מכתב, אמא הלכה והרימה את המכתב, ראיתי את הפחד בעיניים שלה כאשר הסתכלה במכתב, היא הביא לי אותו

"שרפי" היא אמרה בקול חנוק

"בסדר אמא" אמרתי, הלכתי לארון בזמן שאני קוראת את הטקסט שעל המכתב בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

לקחתי מאחד הארונות מצית והתכלתי לשרוף את המכתב.

"מה זה המקום הזה" שאלתי

"מסוכן"

גמרתי לשרוף את המכתב.

"אני הולכת, בית אחר, אל תפתחי מכתב, מסוכן" היא הלכה ונעלה את הדלת.

ישבתי על הרצפה ולאחר כשתי דקות עברו מתכת לדלת עוד שני מכתבים, לקחתי אותם והתכלתי לשרוף אחד מהם בעזרת מצית.

בזמן ששרפתי אותו הסתכלתי על השני וראיתי שהיה כתוב שם לכבוד לילה רידל מרס מאיפה הם הביעו את השם רידל? מרס הכן היה שם המשפחה שלה אבל את השם רידל היא מעולם לא שמעה, אולי היה מדובר בשם המשפחה של אבא שלה, אבל מאיפה שהם ידעו?

גמרתי לשרוף מכתב אחד ועברתי לשני.

לאחר מכן חזרתי לכניסת הבית וראיתי עוד חמישה מכתבים

"מה הסיפור שלהם"

ליד הכניסה שרפתי עוד מכתב ועוד מכתב, מכתבים כל הזמן הגיעו כך שלא ממש יכולתי להפסיק, אלא אם לא הייתי מקשיבה לאמא, וידעתי שהיא פוחדת אז הקשבתי.

ואז היא חזרה הייתי במהלך שרפה של מכתב.

היא הסתכלה על הרצפה וראתה עוד שלוש מכתבים.

"הולכים" היא אמרה, קמתי דחפתי את הדברים שלנו לתוך שני תיקים ויצאנו מהבית  

		הפרק הבא