לה לה לנד- LA LA LAND

בקטע יש רמיזות על מין, אך לא מפורט בכלל.
בעיקרון, רק כתוב ששני אנשים שכבו. אם זה מפריע לכם, תדלגו על הפיסקה הראשונה. תהנו.

~.~

"היא אהבה אותך..."

סיריוס התעורר, מיוזע כולו, מתנשם בכבדות.

לידו ראה גוף מתחת לשמיכה, ומתוך אינסטינקט הוא זרק את השמיכה מעליו.

הוא החזיק את ראשו שכאב ופעם ועשה הכל חוץ מלתפקד, בעצם.

הוא שנא את החלומות האלה, החלומות על אימא שלו, על המשפחה.

הוא נכנס במהירות למקלחת כדי להיפטר מהתחושה הדביקה שאחזה בו באופן מעצבן, וניסה להיזכר עם שכב. הפעם.

"ז'קלין? נלי? קייסי?! נו..." הוא מלמל לעצמו בעצבנות.

'קייסי! כן!' הוא נזכר בעוד המים ניתזים על ראשו.

הוא יצא מהמקלחת, לקח מגבת והביט במראה. לא הזאת של הוגוורטס, אלה זאת שרמוס תלה בטענה ש- "המראה המעצבנת הזאת מוציאה אותי מדעתי".

"על מי אני עובד?" אמר לעצמו סיריוס בקול רם, "אני לא מאוהב."

למה הוא לא מצליח להוציא את הילדה הזאת מהראש?

סיריוס עצם את עיניו ונזכר ביום שהיה אתמול.

סיריוס הביט בשחקן מסלית'רין במבט המאיים שרק בני בלק יודעים לעשות.

"ג'יימס...אני הולך לרגע!" צעק סיריוס לעבר ג'יימס ובלי לחכות לתשובה עלה על המטאטא וטס לעבר האגם.

כשהגיע, זרק את תיקו ומטאטאו לרצפה והתיישב, בוהה באגם.

"תזהר על הפרח" שמע קול מאחוריו לפתע.

"מה?" הוא הסתובב.

עמדה שם ילדה- טוב,היא לא הייתה ילדה,היא הייתה בגילו,אבל היא הייתה נראית צנומה כמו ילדה והמבט התמים על פניה הפך אותה לילדותית.

היא לבשה חולצה שעליה כתוב PEACE עם כתפייה אחת של החולצה חשפה לה את הכתף וג'ינס קרוע עם קשקושים עליו.

מאחוריה הייתה גלימה זהובה שהשתרכה אחריה.

היה לה שיער בגוון מוזר של חום-בלונדיני-ג'ינג'י עם תלתלים בסופו ופוני שמכסה לה עין.

"אתה כמעט התיישבת על הפרח הזה..." היא התנשפה בהקלה.

"איזה פרח?"

"זה שכרגע מעכת" אמרה הילדה, ומבט מאוכזב עלה על פניה.

"אה...כן, מצטער" אמר סיריוס, "רוצה לשבת?"

"אוקיי" אמרה הילדה והתיישבה.

"את מכאן? כלומר, מהוגורטס?"

"כן. לא רציתי להיות כאן, אבל להורים שלי היה נמאס שאני כל יום משוטטת וצובעת מקלטים בגרפיטי." היא נאנחה, "הורים הם ממש מעצבנים, נכון?"

"מאיפה את?" שאל סיריוס, מתעלם ממה שאמרה, "את לא מאנגליה, נכון?"

"נראה לך? אני לא אוהבת כל כך בריטים. אני אמריקאית. השם שלי הוא קים, אבל אני שונאת את השם הזה אז כולם קוראים לי אפריל."

"אפריל? בגלל הפרחים והאביב?"

"אתה קולט מהר" גיחכה, "ומה השם שלך?"

"סיריוס. שם טיפשי, נכון?"

"לא נכון. שם חמוד." היא חייכה, "אז אתה סיריוס בלק המפורסם?"

"מי זה סיריוס בלק המפורסם? אני סיריוס בלק." חייך סיריוס בחזרה.

פתאום ג'יימס עבר עם המטאטא שלו מעליהם וקרא לסיריוס בצעקה חדה שסובבה את כל הראשים אליהם.

"טוב, אני צריך ללכת, יש לי אימון" אמר סיריוס, מתנצל.

"בסדר, אז ביי"

סיריוס קם, לקח את מטאטאו ושם את התיק על גבו וטס.

"סיריוס?" הוא שמע את קולו של רמוס.

סיריוס יצא מהשירותים מכוסה מגבת. "מה?"

"למה אתה ער?"

"למה אתה ער?" החזיר לו סיריוס.

"התעוררתי מהקולות שאתה והחברה שלך עשיתם." אמר רמוס.

"אה...סליחה על זה" אמר וחייך חיוך ספק מתנצל ספק נבוך.

"אתה לעולם לא תמצא את האחת, נכון?" שאל רמוס במבט מפקפק.

"אין לי אחת. אני סיריוס בלק. יש לי כמה בו זמנית, או אחת כל יומיים, והכי הרבה- שבוע,אתה יודע..." אמר סיריוס, "וחוץ מזה-גם לך אין אחת, ואף אחד לא מתלונן."

"יש לי...טוב, משהו שדומה לאחת, אבל לא במדויק" חייך רמוס.

"אז תתחיל איתה, תצאו לדייט, תדפוק אותה ותגמור עם זה" אמר סיריוס.

"החיים לא פשוטים כמו שאתה חושב, סיריוס. הכל הרבה יותר מורכב, זה רק אתה שרואה או שחור או לבן."

"זה לא נכון. אני פשוט לא חושב שאני אתאהב, אני בן בלק, אנחנו לא מתאהבים. אנחנו יצורים לא אנושיים."

"אם תמשיך לחשוב על עצמך כעל יצור קסום, ישימו אותך בבית משוגעים" חייך רמוס.

סיריוס גלגל עיניים. "לילה טוב"

"לילה טוב" אמר רמוס גם הוא ונשכב על מיטתו.

הבחורה ששכבה לידו (שהתבררה כז'קלין, לא קייסי) נתנה לו הרבה מרחב לישון כי היא ישנה על הצד, אבל בכל זאת הוא הרגיש לא בנוח.

לבסוף הוא שכב על גבו, חשב על פניה של אפריל ונרדם.

~.~

מה אתם אומרים בנתיים?

מקווה שאהבתם :)

וויזלית ^^

		הפרק הבא