סיפורו החלקי של הקנטאור הכחול.

שלום.

ברצוני לספר לכם סיפור שממנו תוכלו ללמוד לקח חשוב לכל חייכם, אם לא לכל הגלגולים.

הסיפור הזה ישנה את חייכם.

לפעמים הוא יעלה חיוך על שפתיכם ואולי הוא אפילו יעביר צמרמורת בבשרכם.

אבל אני חייבת לספר לכם את הסיפור הזה.

חייזר אחד, שדומה לקנטאור כחול, תפס אותי וסיפר לי את הסיפור הזה כדי שהעולם ידע.

כי זה סיפור שאסור לשכוח!

נתחיל בסיפור:

***

אקסימילי אסגרות איסתיל היה לכוד בכיפה שקופה מתחת למים כבר זמן רב.

הוא היה מפוחד, ולכן הוא שלח קריאות מצוקה.

הוא היה בודד מאוד ועצוב, היה לו קשה להיות לכוד בכוכב לכת זר, בכדור הארץ, אך מעל הכל ומעבר לכל הוא היה משועמם.

ברצינות, עם כל הכבוד לזה שהוא נמצא על קרקעית של אוקיינוס חייזרי מלא דגים חייזריים, כמה כבר אפשר להתפעל מכך?

וואו, לדג הזה יש מספר סנפירים חריג. וואו, הים יותר כחול היום. וואו, יצור חייזרי מטומטם התנגש בכיפה כבר בפעם השלישית.

אקס עכשיו אכל- הוא דהר על פני הדשא הירוק- כחול שצמח על קרקע הכיפה וספג ממנו חומרים מזינים דרך הפרסות.

ואז לפתע, הוא קלט בעיני הגבעול שלו תזוזה.

חייזר שחה לאיטו לעבר הכיפה.

<כדאי שיהיה לי יצור שבאמצעותו אוכל לשחות במים כשהאנדליטים האחרים יבואו להציל אותי,> אמר לעצמו אקס, והתכונן לצאת החוצה.

לפני שיצא, הוא נשם עמוק ואטם את פתחי הנשימה שלו, כדי שלא ייכנסו לתוכם מים.

אקס בטש בארבע פרסותיו והתקדם לעבר החייזר הימי.

החייזר התקדם לכיוונו של אקס- אולי כדי לומר שלום ואולי כדי לטרוף אותו.

אקס לא היה מבין גדול בחייזרים.

הוא נגע בעדינות בעורו של החייזר- הוא לא היה עטוי קשקשים- והתרכז.

אקס הרגיש איך החייזר נעשה רפוי בזמן שהוא "רוכש" את תבנית ה- DNA שלו.

אקס התרחק וחזר לכיפה, רגע לפני שנגמר לו האוויר בריאות.

עכשיו הוא הקדיש את זמנו להתבוננות בחייזר הגדול- היצור היה כחול-אפור ברובו ולבן-צהבהב בתחתיתו, היו לו שני סנפירים בצדדים ואחד על הגב, שתי עיניים, שני פתחי אוויר, ראש מחודד מעט ופה מלא בעשרות שיניים חדות.

רק מאוחר יותר, כשהאנימורפס חילצו את אקס, הוא גילה שהוא בעצם סיכן את חייו במגע עם יצור הקרוי "כריש טיגריסי".

***

מה ששעמום יכול לעשות לאנשים.

את הלקח אני מקווה שהפנמתם, ילדים: אסור לכם להיות משועממים יותר בחיים שלכם, אף פעם, לעולם ועד!