האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

שיעור חדש עלה באסטרונומיה!

שקיעת ההיביסקוס

כשהארי פוטר מת במלחמה ווולדמורט ניצח הימים נהפכו לימים אפלים בעולם הקסמים.
אחרי חמש שנים בשלטונו של הרודן הרמיוני נתפסת על ידי אויב ישן.



כותב: alwayse16
הגולש כתב 10 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 6670
5 כוכבים (5) 6 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - זאנר: מתח, טרגדיה, רומנטיקה - שיפ: דראקו והרמיוני - פורסם ב: 14.07.2017 - עודכן: 20.10.2018 המלץ! המלץ! ID : 8845
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק בכתיבה

היי אחרי הרבה זמן שלא כתבתי התחלתי לנסות שוב :) , הפאנפיק הזה קצת יותר אפל מן  האחרים  שלי למקרה שאתם קראתם  כבר 
מקווה שתאהבו ויותר מזה שתגיבו כי אשמח לקצת מוטיבציה :) ביי עד הפרק הבא.
-----------------------------------------------------
פרק 1

הרמיוני הלכה בראש מושפל כמו כל הקוסמים והמכשפות המעטים שהיו ברחוב.
פוסטרים היו תלויים על קירות הסמטאות הכהים, כל סנטימטר מכוסה בתמונות נעות של מבוקשים ותקנות חדשות שמשרד הקסמים החדש, מזה חמש שנים בראשות הלורד וולדמורט הכניס. הרמיוני העיפה מבט קצר בהם והתחרטה בנוסף לכרזות המבוקשים והתקנות החדשות היו גזירים של עיתונים אשר מהללים את תפיסתם של המורדים שעוד נותרו ואף מראה תמונות שלהם לאחר עינוי אכזרי, בוכים ומתחננים לרחמים, וביניהם כמה פנים שהיא זיהתה.
צ'ו אנג ניבטה אליה עם פנים חבוטות ונפוחות מוחזקת בשערה על ידי חטפן.
 דין תומס בתמונה אחרת מנסה להיאבק בגברים שאחזו אותו אבל גופו צנום מידי וכחוש מכדי שינצח. בכרזות המבוקשים הפנים שלה בלטו מכל, אך בעת שהתהלכה ברחוב  שערה המתולתל והחום היה לקצר ובלונדיני עיניה החומות שינו את צבען השוקולדי לירוק חסר יחוד תודות לכישופי הסוואה וכמה שיקויים חזקים ויקרים. זו אחת מיני הפנים הרבות שהיא "גנבה" במשך החמש שנים האחרונות.
עברו חמש שנים.
חמש שנים מאז שהם הפסידו במלחמה לוולדמורט ולאידיאולוגיה המעוותת שלו.
חמש שנים מאז שהארי פוטר, אחד החברים הכי טובים שלה מת, היא ורון קברו אותו לצד קבר השיש הלבן של דמבלדור אחד מיני קברים רבים  לא מסומנים.
וחמש שנים מאז שהיא ראתה פרצוף אהוב, ההורים שלה בטוחים ולא מודעים לקיומה באוסטרליה ומשפחת וויזלי , היא לא הייתה בטוחה מה בדיוק עלה בגורלם של משפחת וויזלי. היא שמעה חצאי אמיתות וחצאי שקרים והייתה נואשת לשמוע משהו שיעניק לה קצת תקווה.
פעמון הדלת צלצל כשהיא נכנסה לפונדק ראש החזיר,כל השולחנות היו מלאים באנשים אשר הפנו את ראשם בכדי לראות מי נכנס, הרמיוני יכלה להרגיש את העוינות והחשד באוויר כאילו הם היו מוחשיים מסביבה ומנסים לתקוף אותה.
להגיע לשם הייתה החלטה מסוכנת ופזיזה, החלטה מהסוג שהרמיוני גרינג'ר של פעם הייתה מסרבת לקחת בכל מחיר. הפונדק ראש החזיר כבר לא הייתה מפקדה של מחתרת כפי ששימשה בראשותו של אחיו הסורר של דמבלדור, כיום היא הייתה יותר מקום מפלט לאנשים בין אם הם היו אוכלי מוות או לא.
 מקום שבו אנשים באו לחפש מידע ולהרוויח קצת כסף ואפילו להתמרמר מעט על המצב העגום של חייהם.
 הם היו ,לפחות בעיניה של הרמיוני, מן גרסה לעלובי החיים של עולם הקסמים העניים, המורדים והנוכלים שמנסים להרויח עוד קצת כסף.
 הרמיוני התעלמה מן המבטים הספק כעוסים וסרקה בעיניה את המקום, היא זיהתה אותו, איש קטן אך בעל נוכחות מרשימה עם שיער מאפיר ועיניים כחולות עזות, הוא ישב לבדו בפינה מבודדת היא התקדמה אליו בסנטר מורם ובכל הביטחון שהיא יכלה לגייס והלכה דרך עיניהם הקודחות. היא לא יכלה להאשים אותם על המבטים  הללו, מילה אחת שמגיעה לאוזניים הלא נכונות יכלה להביא למותך. היא יכלה לחוש איך הלקוחות נרגעים כשהיא התיישבה בכיסא מול אותו אדון אשר בניגוד אליהם לא היה רגוע כלל.
"קולין פיצוויליאם?" הרמיוני שאלה קולה שקט אך תקיף.
"זה תלוי"  הוא בחן אותה בעיניו כאילו מנסה לעמוד אם זאת באמת הרמיוני גרינג'ר מתחת לבחורה הבלונדינית הקטנה, "את הסליבריטאית הקטנה של עולם הקסמים , את יודעת מותק הפנים היפות שלך מכסות כמעט כל קיר באזור"
"תשתוק" הרמיוני עיוותה את פניה, היא שנאה כינויים מטופשים כאלו ויותר מכך היא לא יכלה להסתכן בכך שמישהו ישמע אותו. "אתה יודע בשביל מה באתי לפה ואני יודעת בשביל מה אתה באת לפה" היא הוציאה מכיסה כמות יפה של אוניות זהב והיא כמעט יכלה לראות את האישונים שלו מתרחבים בחמדנות היא החזירה את האוניות לפני שמישהו חמדן יותר יוכל להבחין בהם ולפני שקולין יוכל לגעת בהן.
"כמובן, אני איש ששומר מילה ,אני מצאתי את מה שרצית" הוא לגם לגימה ארוכה מן הברצפת שלו
גורם להרמיוני לאחוז בשרביטה חזק בניסיון לא לשלח בו קללה זדונית.
"המבוגר עוד ברומניה עם הדרקונים  וממה ששמעתי מסתבר  שהיפיוף ואישתו הויולה חיים כבר כמה שנים  יחד עם התינוקת שלהם בקנדה. בקשר לתאום שנותר בחיים  ולמאהב הקטן של-"
"הוא לא ה-"
 "תחסכי ממני" קולין ביטל את דבריה בנפנוף יד " כל המקורות אומרים שהשניים ירדו למחתרת בצרפת  המוגלגית יחד עם האבא, דבילי אם את שואלת אותי זה רק עניין של זמן עד שהלורד השתלט גם על צרפת"
הרמיוני חשה את האבן יורדת לה מן הלב, אומנם פיצווילים הוא טיפוס לא נעים אך לכל הדעות  המידע שהוא מחלק תמיד אמין , אבל אז זה הכה בה חסרות שתיי בנות משפחת וויזלי בדיווח שלו  "מה עם מולי וג'יני?".
"האימא והילדה" הוא שאל ובילבול חלף בעיניו "אוי מתוקה את לא ידעת?" צער כנה נשמע בקולו, "שניי הג'ינג'יות נרצחו לפני כמה חודשים זה הופיע בנביא היומי, הגופות שלהן הוצגו שם  כמו בובות בחלון ראווה מוגלגי, זה היה מחזה לא נעים".
הרמיוני חשה את הצמרמורת במורד גבה ואת עיניה מעקצצות, היא הוציאה את האוניות והעבירה אותם לידו של קולין, לא טורחת לומר מילות פרידה או נימוס  שעליהם נהגה להקפיד בעבר.
היא יצאה מן הפונדק במהירות ונצמדה לקיר הסמטה הקרובה רגליה כשלו והיא נפלה אל האדמה הקרה הרמיוני הצמידה את רגליה לגופה וטמנה את פניה, היא יכלה להרגיש איך ההסוואה נמסה, השיער הקצוץ חזר להיות מתולתל וכך גם עיניה שבו להיות חומות.
לשבת בסמטה כנראה לא רעיון טוב כל כך בלשון המעטה אבל לשמוע שהיא איבדה שנים מן האנשים שהיא החשיבה כמשפחה שבר אותה.
פעמון הדלת צלצל והיא חשה את הצעדים של האדם דרך האדמה, כבדים יותר, קרובים יותר.
היא לא הייתה צריכה להרים את הראש בכדי לדעת שאדם עומד מולה, ורוב הסיכויים שלא בדיוק אדם ידידותי.
 "מאלפוי?" היא ששאלה כשראשה ניבט אליו הוא היה לבוש בבגדים שחורים ויקרים אבל שם נגמר הטיפוח שלו, שערו פרוע  וזיפים בני שבוע כיסו את לסתו.
הרמיוני חשה איך לשון שלה כבדה,  היא נגבה את הדמעות שהחלו לקשט את לחייה במהירות מסרבת שהוא יראה כל סימן של חולשה.
 הרמיוני התרוממה ונעמדה מולו, המבט האטום שלה מול המבט הכמעט זחוח שלו.
"איך הבנת שאני פ-"
"פיצוויליאם מוכר מידע למחייתו גרינג'ר, את חושבת שהוא לא היה מנצל את ההזדמנות למכור את המיקום של הבוצדמית המפורסמת בבריטניה"
מוות כנראה מחכה בדמות של הסליתריני מולה, מוות אחרי עינויים רבים באחוזת מאלפוי על ידי דראקו מאלפוי הבריון הקטן והסדיסט שעינה אותה בשנות התבגרותם.
למרות היאוש שאחז בליבה היא לא התכוונה ללכת מבלי להילחם, היא אחזה בשרביט שלה אבל לפני שהספיקה לעשות משהו הוא אחז בכתפה באופן כמעט מכאיב והם התעתקו בפתאומיות מבחילה.

הפרק הבא
תגובות

אוי זה מושלם · 31.07.2018 · פורסם על ידי :דנה ברזילאי
מ מש ממש יפה

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
38133 19877 41369 35689


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007