שני צדדים למטבע

זה הפאנפיק הראשון שלי, אשמח מאד מאד לתגובות (רצוי נחמדות) ולתיקונים.

תודה!

הנקמה וההתוודות 

אני לא מסוגל יותר, חשב דראקו כשישב לבדו על אדן החלון הרחב בביתו. אי אפשר יותר! עכשיו אני מרגיש מה זה להיות 'הארי פוטר'... כל אוכלי המוות לשעבר רודפים אותי, וזה כולל אבי...

על מה? על זה שאני בסך הכל ניסיתי להציל את הבן היחיד שלי? והם חשבו שזהו הבן של וולדמורט! הם לא רצו שאציל אותו?! די! אני לא יכול יותר!

רק לא-מזמן התוודה מאלפוי בכך שעצר את דלפי מלהחיות את אביה, הלורד וולדמורט. כל אוכלי המוות רותחים מזעם. ב 'נביא היומי' רשמו על כך כתבה, וכך היה כתוב:

"אך לא-מזמן התגלתה פרשיית העצירה וכבר הנקמה מורגשת באוויר. כל אוכלי המוות יצאו לגמרי מהכלים ומשתוללים בחוץ מזעם. 

מאלפוי (הבן) בגד באדונו-לשעבר, וולדמורט. "אני מנסה להכחיש את היותי קשור ללורד וולדמורט בכל צורה שהיא. מזעזע אותי המעשים שלי. כמעט והרגתי את אחד מגדולי דורינו, המנהל דמבלדור המנוח היקר למען מי?! למען איש עכזר אשר חי בזכות קסם אפל שלא אתאר פה משום חשש להפיץ את הקסם הנורא הזה..! זה נורא ואיום מה שקורה פה. אני לא מאמין שבעבר הרחוק-לא-כל-כך הייתי חלק מכך. זו ממש בושה בשבילי להיות בכלל חלק ממשפחה כזו. לכן החלטתי גם לשנות את שם משפחתי: מהיום יקראו לי דראקו בזיל. לא אחרת!"

 וואו.. מזמן כבר לא שמענו הצהרה כזו! ומה אומר על כך מאלפוי היחיד שנשאר? אנחנו לא יודעים, אבל אם אתם סקרנים לדעת תוכלו לשמוע הכל ב 'מבט לפוטר'. מן הסתם הוא רותח מזעם.

אוכלי המוות שנשארו מנסים בינתיים למצוא את מחולל הזמן שנשאר, את הארי פוטר, ג'יני וויזלי-פוטר, רון וויזלי, הרמיוני גריינג'ר-ווזלי, ואת - איך לא- אדון בזיל ושני השובבים הקטנים אלבוס סוורוס פוטר וסקרופיוס בזיל."

האנשים שקראו את הכתבה נרעשו לגלות את הפרשייה שנכתבה גם היא בכתבה זו. 

בזיל היה מאד מרוצה מעצמו, אך לא כך אוכלי המוות. אוכלי המוות הדפיסו כרזות ועליהם כתוב כך:

דראקו בזיל הבוגד, יוצא להורג בידינו.

בוגד הוא. אין לו מקום העולמינו הרשע והקסום הנפלא הזה.

דם ישפך פה עד שיבוא לבית אביו.

אם עד יום שלישי הזה לא יבוא לבית הוריו ימותו כל האנשים אשר לא

יהפכו לאוכלי מוות מיד. הזהרו לנפשותיכם!

אנו לא ננוח עד אשר נקבל את כל מה שנרצה.

אוכלי המוות המסורים לאדונינו היקר והעריץ הנפלא לורד וולדמורט אוהב הדם והרוע היקר.

אנחנו לא נבגוד לעולם!

הכרזה נכתבה בצבע אדום עז וברקע תמונה של הלורד וולדמורט על רקע דם ואוכלי המוות. אנשים הזדעזעו מהכרזה ולא יצאו מהבתים. העיר נרעדה כולה.