סנייפ-אחרי המלחמה

כל הזכויות שמורות לג'יי.קיי.רולינג, מלכת מספרי הסיפורים ולמי שהמציא את התיאוריה המטורפת הזו.

הנערים הלכו מהמקום.

סוורוס הוציא בקושי רב את הבקבוקון עם הנוזל הכחלחל היה לו בגלימתו.

הוא ידע שהוא מאבד דופק, וכן היה צריך לעשות זאת מהר.

להערכתו נותרו לו עוד כ-26 פעימות לב עד שימות (וזה ממש קצת).

הוא פתח בקושי את הבקבוק בידיים רועדות ומגואלות בדם, ושתה בבת אחת את השיקוי.

הוא הרגיש אט-אט איך גופו מתרפא, ארס הנחשה הארורה נעלם ודפיקות ליבו חוזרות להדהד, וסנייפ חזר לנשום כרגיל.

הוא התנשף,ונשאר לשכב שם עוד כמה זמן.

 שאנשים באו לקחת את גופתו לקקבר, הוא שלף את שרביטו ומלמל "אובליוויאטה" וזכרונותיהם של האנשים מהמקום נמחקו.

הוא שינה את זכרונותיהם שיחשבו שקברו אותו כבר.

 אחרי כן הוא התעתק לקברה של לילי אוואנס פוטר.

הוא הניח את ידיו על המצבה.

"בנך ניצח." הוא אמר וראשו מופנה לשמיים.

"אדון האופל הובס."

לאחר מכן, הוא הסתובב בעולם במשך שנים, כשהוא סוף סוף חופשי, חופשי מכל מה שקרה לו.

חופשי מכל בוס משוגע שרוצה להתאבד, מכל נער עם צלקת שצריך שיצילו אותו, מכל אדון רשע ואפל שרוצה להשתלט על העולם.

הוא זכר כיצד לא מת כשנחשתו של וולדמורט הכישה אותו.

מאז שידע שלאדון האופל יש נחשית, הוא ניחש שבבוא הזמן יפקוד עליה להרוג אותו.

מאז הוא הסתובב עם שיקוי נגד ארס נחשים בתוך גלימתו, שיקוי שגם מרפא פציעות.

עכשיו, 19 שנה מאז המלחמה, הוא הלך לרציף תשע ושלושה רבעים במסווה בלחש ההנגזה כי רצה לראות עוד דורות של קוסמים שהולכים להוגוורטס, בזכותו.

הוא כבר היה זקן, וחיי התענוגות שהיו לו מאז המלחמה לא היו מרשימים כל כך בלי חברים שיהיו איתו, כי סוורוס סנייפ כל הזמן היה לבד.

כשראה את המשפחה הוא עצר את נשימתו.

הייתה זו משפחת פוטר.

הארי גדל, תווי פניו נאים ונראה שהפך כבר לגבר, שנראה שונה מאז אותו הקרב.

לידו הייתה ג'יני וויזלי.

הוא ניחש שהיא אשתו.

לידם היו ילדיהם-להארי כבר יש שלושה ילדים.

כנראה מפוטר הזה יצא משהו טוב אחרי הכול.

הוא לא כל כך שמע על מה בנו של הארי ואביו דיברו אבל משפט אחד ריתק אותו למקום.

" אלבוס סוורוס פוטר-אתה נקרא על שניים ממנהלי הוגוורטס. אחד מהם היה יוצא בית סלית'רין, וסביר להניח שהוא האדם האמיץ ביותר שהכרתי בחיי." סוורוס נשאר שם, מופעם, והחליט מה עליו לעשות.

כמה ימים אחרי זה, נשמעו כמה דפיקות בדלת בבית משפחת פוטר.

הארי פתח את הדלת, ובפתח עמד סנייפ.

"הארי, זה אני, סוורוס סנייפ-אני נשארתי בחיים."