אומות הכישוף

"שלום לכל הנבחרים ברי המזל . אתם נבחרתם לייצג את בית ספרנו במסדר הבנדרס !" אמר דמבלדור . "פרופסור סנייפ יתלווה אליכם בטיול , עכשיו בואו התקרבו לשולחן בבקשה " דמבלדור פרס מפה עולמית המייצגת את סדר הבנדרס

אמריקה הצפונית וחלק מהדרומית היו צבועות אדום , אומת האש .

אפריקה כולה הייתה צבועה בירוק , ממלכת האדמה .

הקוטב הדרומי והצפוני היו צבועים בכחול , שבטי המים .

והמזרח הרחוק באסיה היה צבוע באפור , מקדשי האוויר .

כל השאר בלבן .

דמבלדור הצביע על הקוטב הצפוני "אתם תתחילו בשבט המים הצפוני , לצערנו לא תוכלו לבקר בשבט הדרומי כיוון שזהו אתר היסטורי עתיק ומוסתר השמור אך ורק למסדר ולכן לא תוכלו לבקר שם " אמר דמבלדור , לפני שהתחיל לדבר בשנית התפרצה חנה "מה יש שם ?"

"שם נולדה האווטר האחרונה , קורה משבט המים הדרומי " אמרה הרמיוני המהירות , סנייפ הסתכל עליה ברוגז , הוא שנא שהיא התחכמה "תודה העלמה גריינג'ר " אמר דמבלדור וחזר למפה

"משם תלכו לאומת האש ולאחר מכן לממלכת האדמה " אמר דמבלדור בעודו מעביר את ידו על המפה "לבסוף תגיעו למקדשי האוויר , לאחר מכן 4 נציגים יבואו אלינו להוגוורטס להתארח "

"כמה זמן נשהה בכל מקום ?" שאל דראקו בשקט

"תודה שהזכרת לי אדון מאלפוי " אמר פרופסור דמבלדור "אתם תשהו בכל מקום שלושה ימים "

"בנוסף " התחיל סנייפ לדבר "בכל מקום בו נבקר יתלווה עלינו נציג מכל אומה , ממלכה , שבט ולבסוף מקדש " סיים סנייפ .

דמבלדור הוציא מכיסו ארבעה כרטיסים , הרמיוני חשבה שאלו כרטיסי טיסה אבל במחשה שנייה הבינה שכרטיסי טיסה אינם אמורים להיות צהבהבים .

"זו רשימת הציוד של הדברים עליכם להביא . את כל השאר אנו נספק לכם . עכשיו חזרו למעונות , אתם תאכלו בדרך לשדה התעופה " אמר דמבלדור  והתחיל לגלגל את המפה .

"מה זה שדה תעופה? אנחנו לא מתעתקים ?" שאל דראקו

"לא , אי אפשר להתעתק במרחק כזה " אמר דמבלדור ויצא מהחדר יחד אם סנייפ .

רק ארבעתם נשארו

"אני לא מאמין שאני אצטרך לבלות את הטיול הזה אם בוצדמית כמוך !" ירק דראקו

" כן , ואני ממש ציפיתי לבלות אם חמוס כמוך !" הוסיפה הרמיוני

"לא ! " צעקה חנה "אני לא מתכוונת לבלות את הטיול הראשון שלי כשניכם רבים כל שניה ! "

"אני מסכים אם חנה ! "הוסיף אנתוני " או שתשלימו או שתוותרו על הטיול כי אתם בהחלט לא יכולים לא לדבר כל הטיול זה יהיה בלתי אפשרי אז פשוט תעשו הסכם שלום או  משהו ! " צעק אנתוני על הרמיוני ודראקו שהשפילו את ראשם קצת .

"האמת היא" התחילה הרמיוני מדברת אל דראקו " שדי נמאס לי להעליב אותך … זה מוביל אותנו לשום מקום ואם תוכל להסתכל רק הפעם מעבר לכך שאני בת מוגלגים . אולי הטיול הזה בכל זאת יהיה כיף " אמרה הרמיוני , דראקו לא אמר מילה , הוא פשוט שלח את ידו ללחיצה והרמיוני , בהפתעה לחצה את ידו בחזרה , אבל במהירות שלף את ידו משלה , הרמיוני חשבה שזה בגלל שהוא שונא אותה . גם דראקו חשב כך תחילה , אבל כשיצא מן החדר והלך המהירות למעונות בכדי לארוז , חשב על כמה שעורה היה רך ואיך שבטנו התמלאה פרפרים , אבל אם הרבה שכנועים הסכים דראקו אם עצמו שרק הייתה לו בחילה בגלל הנסיעה .

ת"ב ??

הפרק הקודם		הפרק הבא