חמש שניות לפני המוות

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.

"אבדה קדברה!" נשמעה הצעקה. לילי ידעה שג'יימס לא שרד. משהו בתוכה נהרס.

התקווה התפוגגה.

'אני חייבת לשמור על הארי'. זאת היתה המחשבה הראשונה שעברה בראשה, אבל היא ידעה שזאת לא תהיה הבקשה האחרונה שלה. היתה לה בקשה אחרת. משהו שהיא חייבת לעשות. משהו שחשוב יותר מחייו של הארי.

היא חייבת לשמור על שמה הטוב.

חייבת.

"איפה את?" נשמע קול לוחש. היא היתה יכולה להתערב שחשבה שנחש מדבר, אבל אי אפשר היה לטעות. זה היה וולדמורט.

אין תשובה.

"איפה את?!" נשמעה צעקה. וולדמורט עצבני. זה לא טוב.

"כאן." היא אמרה. הוא בכל מקרה ימצא אותה, מוקדם או מאוחר. עכשיו אולי היא תצליח לשכנע אותו לשמור על הסוד שלה. לעזוב אותה במנוחה.

"הו... את לא מנסה לברוח? להתחנן בפני לרחמים?" הוא אמר. נראה שהוא עוד יותר מעוצבן מזה שאינה מפחדת ממנו.

כשוולדמורט מעוצבן... לא כדאי לאף אחד להיות לידו.

הוא נכנס לחדר שבו היו לילי והארי הקטן.

"רק אל תספר את הסוד שלנו. אל תספר שהתאהבתי בך." אלה היו המילים האחרונות שלה. המילים שאמרה חמש שניות לפני המוות.