סוד כמוס, הדור הבא

ג'ון ג'ם היה בריטי גבוה עם שיער ג'ינג'י מתולתל, עיניים חומות ונטיה להתלונן על כל דבר.

אה, והוא היה במקרה גם סוכן בארגון החשאי החשוב בבריטניה- הUZZ.

"אני לא מאמין," רטן ג'ון, "אחרי כל מה שעברתי כדי להתקבל ל-UZZ וכל מה שעשיתי בשביל הארגון הזה, במקום לקדם אותי או לתת לי העלאה במשכורת מצמידים לי שותף!"

הוא לבש את חליפת הסוכנות הירוקה שלו ועלה על רחפת בצבע תואם.

בעודו מתקדם לכיוון מגדל המפקדה, מכשיר הקשר החכם שהוצפן בחליפה שלו הקרין הודעה הולוגרפית על כף ידו.

כשג'ון קרא את ההודעה, הכתובה בקוד מיוחד של הסוכנות, חשכו עיניו.

"נו באמת," הוא התלונן, "מצמידים אלי בחורה- ועוד את לוסי וולט, הבת של שניים מהסוכנים הכי חשובים!

ההתקבלות שלה לארגון צורחת פרוטקציות!"

ג'ון כמעט היה בכניסה למפקדה.

"היא בטח חובבנית, שחצנית, ילדותית, מעצבנת ו... ו..."

הוא ניסה לחשוב על עוד כינויים שיכולים לתאר בחורה שהתקבלה לארגון רק בגלל קשרים משפחתיים.

בכניסה, ליד המתקנים של סריקת כף יד, הוא ראה בחורה לבושה מדים ורודים.

"שלום, ג'ון ג'ם," היא אמרה, "אני לוסי וולט, השותפה החדשה שלך!"

"...ונראית כמו מלאך," השלים לעצמו בשקט ג'ון את המשפט שהתחיל קודם.

"אמרת משהו?" שאלה לוסי.

"לא," שיקר ג'ון ונגע בסורק, שאישר את תבנית כף ידו ושיגר אותו למעלה, אל המפקדה.

בעודו עובר את סדרת הבדיקות השגרתית בדרך למעלה, ג'ון חשב על לוסי.

אמנם זה עדין הרגיז אותו שמצמידים לו שותפה, , אבל הוא לא היה יכול להילחם בכך שהוא נדלק עליה, על הפנים הנעימות שלה, על השיער הארוך שלה בצבע חום בהיר, שאסוף בסרט ורוד.

על העיניים הסגולות שלה...

"לאף אחד אין עיניים סגולות," רטן ג'ון, "דמיינתי את זה."

הוא נחת על הכורסה שלו במשרד של הצ'יף משנה השמות.

"שלום," אמר משנה השמות במבטא האמריקני שלו, "בקרוב אשלח אתכם למשימה חשובה ומסוכנת ביותר, אבל לפני כן, כפי שידוע לכם, השם שלי משתנה כל כמה זמן, ומעכשיו אתם תקראו לי..."

הצ'יף בדק את ההודעה ההולוגרפית שהוקרנה על כף ידו.

"סוכן המחץ."

"אני אמשיך לקרוא לך 'אבא'," רטנה לוסי.

ג'ון התחיל להרגיש בחילה.

איך הוא הצליח לשכוח שלוסי היא הבת של סוכן המחץ אם הוא התלונן בדיוק על זה לפני שתי דקות?

עכשיו הוא כבר לא היה בטוח שהוא דלוק עליה- היא היתה דומה מדי לאבא שלה.

אותו אף.

אותו צבע שיער חום-כתום.

צריך רק להדביק לה שפם ולספר אותה קצת אחרת והיא תיראה בדיוק כמוהו.

חוץ מהעיניים הסגולות- העיניים של סוכן המחץ היו שחורות.

ג'ון הביט בלוסי שוב- עיניה אכן היו סגולות.

"עליך לקרוא לי סוכן המחץ, לא אבא," נזף בה סוכן המחץ.

"כן, אבא," ענתה לו לוסי.

סוכן המחץ גלגל את עיניו.

"גילינו שדוקטור דוקטור דוקטור מנסה להשיג את המכונה של המסע בזמן, והתפקיד שלכם הוא לעצור אותה," הוא אמר.

"אם כך, אני מוכן ומזומן לצאת למשימה הזאת!" הכריז ברשמיות ג'ון ויצא כדי לעלות על הרחפת שלו.

לקח ללוסי זמן להצטרף אליו.

"למה הגעת רק עכשיו?" הוא שאל אותה כשהתקרבה אליו על הרחפת הורודה.

"התווכחתי קצת עם אבא שלי," היא אמרה.

"את מתכוונת לומר סוכן המחץ," תיקן אותה ג'ון.

"התכוונתי לומר אבא'לה הטיפשוני," רטנה לוסי בזעף.

"אם כבר מדברים על זה, מהו השם האמיתי של אבא שלך?" שאל ג'ון בסקרנות.

השאלה הזאת בערה בו מהרגע שפגש את הבן אדם הזה.

"סודיות זה הכל," חיקתה לוסי את אבא שלה, "לא אומרת. "

ג'ון גלגל את עיניו ונחת ליד המחבוא הסודי של מכונת הזמן.

שניהם בדיוק גמרו לעבור את סדרת הבדיקות המחמירה בעולם ולומר שורה של סיסמאות כדי להגיע לקומה התחתונה שבה מוחבאת מכונת הזמן, כשפיצוץ אדיר החריב את רוב המקום.

דוקטור דוקטור דוקטור, אישה נמוכה בצבע סגול בהיר עם שיער בצבע סגול כהה ומשקפיים עגולים בצבע טורקיז התקרבה במהירות לעבר המכונה כשהיא רכובה על העכביש המעופף הקטן שלה וצוחקת צחוק מרושע.

ג'ון השתמש בחיישן ההתעתקות-לעת חירום-קיצוני שבחליפה שלו ומצא עצמו בתוך המכונה. 

"אם תעשי תנועה אחת אני אעבור לתקופה אחרת ואת לא תמצאי את המכונה הזאת לעולם!"

הזהיר ג'ון.

"למה את בכלל רוצה את המכונה הזאת, דוקטור דוקטור דוקטור?" שאלה לוסי.

ג'ון גלגל את עיניו.

מה זה משנה??

"הו, אני רוצה לחזור לעבר כדי להצטרף לאמא שלי, דוקטור דוקטור, ולשלוט בעולם יחד איתה!"

"אבל אמא שלך עדין חיה," ציינה לוסי.

"אמא שלי זקנה וחסרת תועלת," אמרה דוקטור דוקטור  דוקטור, "היא מוכרת לעולם עכשיו בתור סבתא דוקטור דוקטור שמנגנת לארנבונים שלה.

אני רוצה את אמא שלי מהתקופה שבה היא היתה צעירה וחזקה, כמוני!"

"חבל," אמרה לוסי, "כי את לא תשיגי את המטרה הזאת לעולם!"

היא נכנסה אל המכונה בזריזות והחלה להפעיל אותה.

דוקטור דוקטור דוקטור המתוסכלת ירתה על המכונה, וזו החלה להשמיע צלילים מדאיגים.

"מה לעזאזל עשית?" צרח ג'ון על לוסי, "אנחנו עומדים למות!"

פתאום אור עז סימא אותם, והמכונה התחילה לרעוד.

"מסע בזמן הושלם," אמר קול נעים מתוך המכונה, "אך נגרם נזק חמור והמכונה תתפוצץ בעוד חמש..ארבע..שלוש..."ג'ון ולוסי יצאו בבהלה מתוך המכונה וברחו רחוק ככל שהצליחו, תוך כדי שפיצוץ אדיר נשמע וחתיכות של מכונה עפו לכל עבר.

כשהם היו במרחק בטוח, ג'ון פנה אל לוסי בזעם.

"עכשיו מה? בגלל התכנית הגאונית שלך אנחנו תקועים בתקופת האבן לנצח!"

"התוצאות היו הרבה יותר גרועות אילו דוקטור דוקטור דוקטור היתה יכולה לנסוע בזמן!" הסבירה לוסי את מעשיה, "וחוץ מזה, אידיוט, זאת לא תקופת האבן.

המכונה נסעה לתקופה האחרונה שאליה הסיעו אותה- לזמן בו ההורים שלי היו סוכנים פשוטים כמונו."

"את משוגעת? מה אם הם יראו אותך ויחליטו לא להתחתן? את תגרמי לפרדוקס והעולם יחרב!"

נבהל ג'ון.

"למה שההורים שלי יחליטו לא להתחתן אם הם יראו אותי?

אתה חושב שאני ממש מכוערת?" נעלבה לוסי.

"לא, פשוט הם יבינו שיום אחד הם יתחתנו ויהיו נבוכים מזה, ואולי הם לא יתחתנו בגלל זה!" אמר ג'ון.

"אתה מגזים, ג'ינג'י," אמרה לוסי, "כל עוד אף אחד לא ידע שבאנו מהעתיד הכל יהיה בסדר."

"ואם אנחנו יודעים שאתם מהעתיד?" נשמע קול במבטא אמריקני מאחוריהם.

צותתו להם!

		הפרק הבא