"אני מעולם לא הגעתי להיות מדריכה," אמרה טונקס (...) "ראש הבית שלי אמר שחסרות לי כמה תכונות נחוצות."
"כמו מה?" שאלה ג'יני (...)
"כמו היכולת להתנהג יפה," אמרה טונקס.
אז לכל מי שדמיין תלמידה מקסימה ועדינה שבמקרה יש לה שיער ורוד טעה.
טונקס היתה קונדסאית.
זה היה היום הראשון ללימודים בהוגוורטס של טונקס.
היא קמה, התארגנה, התלבשה, ובחרה לעצמה מראה יומי.
הפעם היא הלכה על סגנון רגוע יחסית, עם עיניים כחולות ויפות ושיער בצבע תואם, אסוף בקליפס מאחורה.
"היכולת שלך להשתנות מלחיצה אותי," אמרה ג'יין, אחת השותפות של טונקס לחדר.
"כן," הסכימה איתה אנה, שותפה אחרת, "למה השיער שלך בצבע תכלת?"
"זה צבע מרגיע," אמרה טונקס, "אתן באות לארוחת הבוקר?"
היא הלכה לבד. (כי לבנות האחרות לקח הרבה יותר מדי זמן להתארגן.)
היא התיישבה ומרחה לעצמה ריבה על טוסט.
ילד כחוש וקצת מכוער שטונקס זכרה שקוראים לו טוני מון בהה בה.
"תפסיק לבהות בי," ביקשה טונקס.
"אבל השיער שלך מגניב," אמר טוני.
"תודה," אמרה טונקס.
"אבל אתמול היית בלונדינית," אמר טוני.
"אני יכולה לשנות את עצמי," הסבירה לו טונקס.
"אז את יכולה לגעת עם הלשון באף?" שאל טוני בהתפעלות.
"כן," אמרה טונקס וליקקה לעצמה את האף.
"את יכולה לעשות לעצמך חד גבה?" שאל טוני.
טונקס התרכזה לרגע, והצמיחה שיערות בין הגבות שלה.
טוני מחא לה כפיים.
טונקס החזירה את הגבות שלה למצבן המקורי.
"את יכולה להיראות זקנה?" שאל טוני בהתלהבות.
טונקס חרשה את פניה בקמטים.
"מספיק טוב בשבילך?" היא שאלה.
היא המשיכה להציג עבורו כל מיני פרצופים, עד שלפתע טוני קלט שהם מאחרים לשיעור.
טונקס העלימה במהירות את השפם המפואר שהצמיחה ורצה עם טוני לשיעור הראשון.
"לא כדאי לאחר לשיעור הראשון, מר מון, העלמה טונקס," נזפה פרופסור מקגונגל, "אך הפעם לא אוריד לכם נקודות בית.
וצבע השיער הזה, העלמה טונקס, לא ראוי."
"אוף," אמרה טונקס ושינתה את צבע שיערה לסגול.
מקגונגל לא התרשמה מכך שטונקס היא מטאמורפמאגית.
"שני את זה לצבע השיער הטבעי שלך," היא הורתה.
טונקס שינתה את שיערה לג'ינג'י לוהט במיוחד.
נשמעו צחקוקים ברחבי הכיתה.
"הנה," היא אמרה, "ואם כבר את רוצה את המראה הטבעי שלי..."
טונקס הוציאה את הקליפס והאריכה את שיערה עד המותניים, בתלתלים מוגזמים במיוחד.
היא זרעה נמשים על לחייה, הגדילה את אפה, ואז (בהשראת טוני) הפכה את שתי גבותיה לגבה אחת ג'ינג'ית.
"במשך שנים הסתרתי מכולם שהמראה הטבעי שלי מכוער נורא!" הכריזה טונקס
והוסיפה כמה פצעונים מכוערים וכתם לידה על הצוואר.
"העלמה טונקס!" התרגזה פרופסור מקגונגל.
"מניין לך שזה לא המראה הטבעי שלי?" היתממה טונקס.
כל התלמידים נשפכו מצחוק, ופרופסור מקגונגל האדימה מרוב כעס.
היא נופפה בשרביט והחזירה איכשהו את טונקס למצבה הטבעי האמיתי המשעמם, עם השיער העכברי.
"את תרצי הערב עונש אצלי במשרד," אמרה מקגונגל, "ועשרים נקודות יורדות מהפלפאף."
|