First Time He Kissed a Boy

טוב, אז ראיתי את התגובות שקיבלתי לסונגפיק האחרון שכתבתי, שאף אחד לא ראה סונגפיק שלא באמת מקושר לשיר עצמו, והחלטתי לעשות סדרת סונגפיקים כזאת, על כל השירים שאני אוהב ושיש להם קליפים יפים! תיהנו!

קישור לקליפ: https://www.youtube.com/watch?v=et8R5fZOARo

כל הזכויות שמורות לקיידי אלדר.

אה, והדירוג הוא R בגלל סצנה אחת שבה הם מעשנים, ועל משפט אחד שג'יימס אומר. לא משהו רציני.

תומס התיישב על הספסל שליד מגרש הטניס, כי לא היה לו שום מקום אחר לשבת עליו.

אחרי הכול, זה המקום היחיד השקט מספיק בשכונה כדי שיוכל לשמוע את המוזיקה האהובה עליו כראוי. חוץ מזה, קספר בדרך כלל היה שם.

למרבה הצער, החבורה של ג'יימס הייתה שם - המקובלים. ג'יימס, קספר וסנדי. הם שיחקו טניס, כפי שהם עשו רוב הזמן.

תומס בהה בשלושתם משחקים, סנדי הבלונדינית וקספר חום-השיער מצד אחד ומהצד השני - ג'יימס בכבודו ובעצמו. קספר רכן קדימה בריכוז, בעודו בוהה בכדור, חובט.

תומס ניסה להסיט את מבטו מקספר; אסור לו להיות מאוהב בו. אחרי הכול, הוא מקובל. כמו גם, ישנה סנדי שעושה לו עיניים כמו מטורפת ובטוחה שלא מבחינים בזה.

הוא ראה את קספר מעיף בו מבט אחרי שחבט בכדור לכיוונו של ג'יימס. תומס מיהר להשפיל את מבטו, כדי שלא ישים לב שנעץ בו מבטים. הכדור קיפץ אל מחוץ למגרש, כמעט לידו של תומס. מרחק של מטר מהספסל.

"קספר! תביא את הכדור!" ג'יימס קרא. ברור שהוא לא יפנה אל תומס ויבקש ממנו להביא את הכדור; הרי זה מתחת לכבודו. למרבה הצער, כולם כבר ידעו - תומס הוא הומו. הוא חטא חטא נוראי.

קספר נאנח ברוגז והלך לקחת את הכדור. כשעבר ליד תומס, הוא הרים את מבטו אל הנער ובחן אותו. תומס השתדל להשפיל את מבטו; אסור לו ממש להסתכל בעיניים של מקובל. זה שקול לניסיון התאבדות, או לפחות להתגרויות והשפלות עד סוף היום במקום משחקי טניס. מי יודע, אולי הם כן ימשיכו לשחק טניס. כשהוא הכדור.

"קספר! מה לוקח לך כל כך הרבה זמן?!" סנדי קראה בקולה המתחנחן מקצה המגרש, תלתליה הבלונדיניים מיטלטלים בסרט בו אספה אותם.

"אני בא!" הוא קרא והסתובב בחזרה אל המגרש, מתיק את מבטו מתומס.

תומס תמיד חשב שהקול של קספר היה מקסים - עמוק וצרוד ומתפנק מעט. פשוט מתוק.

קספר החזיר את הכדור אל המגרש והשלושה המשיכו במשחקם. תומס שם לב למבט שסנדי נתנה בו - שנאה, תיעוב, קנאה, גועל. היא החלה לצעוד אל מחוץ למגרש, לכיוונו של תומס, מושכת את הבנים אחריה.

אוי לא, מה תומס עשה הפעם? נשם קרוב מדי לכדור הטניס הקדוש שלהם?

הוא שקל לקום ולברוח, אבל פסל את הרעיון לאחר שהבין כי ג'יימס הרבה יותר מהיר ממנו, וכי אם קספר ירדוף אחריו יש סיכוי שתומס כלל לא יברח. ההתאהבות המטופשת הזאת תנטרל את הרגליים שלו. הוא פשוט יעצור במקומו ויקווה שקספר יחוס על חייו.

"מה קורה, תומי?" סנדי שאלה בנימה מתוקה ומזויפת. "שומע את מוזיקת הגועל שלך?"

"לא, לא, הוא בוהה בנו," ג'יימס מיהר להגיד ורכן לעברו של תומס. "יש כאן הרבה רגליים גבריות. נוף נהדר, לא?"

תומס השפיל מבט. מניסיונו, לא כדאי לענות להם; או שאז ג'יימס יתחיל להרביץ לו.

"תסתכל לי בעיניים כשאני מדבר אליך," ג'יימס סינן ותפס באחיזת מלחציים את פניו של תומס. "קדימה," הוא סינן כשתומס המשיך להסיט את מבטו. "מה, אתה מתבייש? חושב שאם תסתכל לי בעיניים לא תוכל לעצור בעצמך ולנשק אותי? אה, סוטה מלוכלך?"

תומס הרגיש את לבו נשבר כשראה בזווית עינו את קספר צוחק יחד עם סנדי.

"תומי," סנדי התענגה על שם החיבה שהמציאה לו מעבר לצחוק, "תענה לג'יימי! או שאתה מתבייש כי אז תסמיק?"

הוא באמת הסמיק, אך מכעס. ואולי גם בגלל שקספר צחק עליו.

"קדימה, תומס, תענה לו," קספר קרא.

זה היה מספיק. תומס ניער את אחיזתו של ג'יימס בפניו, וקם ממקומו, מרגיש את הטפיחות של סנדי וג'יימס על גבו ואת קספר פורע את שיערו הבלונדיני והמתולתל. הוא ברח אל מקום אחר. לא משנה לאן.

"תברח!" הוא שמע את ג'יימס צועק אחריו. "תברח, סוטה! חתיכת פחדן!"

תומס המשיך לברוח בהליכה מהירה ולבסוף פתח בריצה. הוא שמע את המקובלים חוזרים למגרש, אך לא ידע שקספר צופה בו הולך.

לבסוף הוא נעצר מאחורי אחד המחסנים. הוא התיישב על ספסל נוסף שהיה שם והוציא את הארנק שלו מתיקו. די, הוא סבל מספיק. הוא סבל את הרגשות הפסולים שלו מספיק.

תומס הוציא מהארנק את המצית שלו ואת התמונה של קספר, הדליק את המצית ובהה בתמונה הקטנה נשרפת לאפר. נמאס לו לחשוב על הנער הארור הזה כל כך הרבה, לצפות שישים לב אליו, ואז לקבל סטירה בפרצוף.

הוא חיפש בארנקו את חפיסת הסיגריות. הוא גנב אותה מאביו, חיכה לרגע שיזדקק לה.

עכשיו היה רגע מתאים. תומס שלף סיגריה, הצית אותה ושאף. אלוהים אדירים, זה היה מחניק: תומס כמעט אף פעם לא עישן. רק פעם אחת בחיים שלו. הוא השתעל קצת, התרגל בשאיפה הבאה והמשיך לעשן.

תומס קפץ במקומו כשראה מישהו מגיע. שיער חום בהיר, עיניים חומות-אדמדמות כחלודה.

למה עכשיו? מכל הזמנים, למה עכשיו?

קספר התיישב לצדו של תומס וחייך אליו קצרות. "מצטער על מה שקרה קודם. אישית, אני לא התכוונתי לפגוע בך."

"זה בסדר. כבר התרגלתי," תומס מלמל. זה לא היה בסדר בכלל, אבל קספר לא חייב לדעת על זה.

"אז אנחנו קול?"

"אנחנו קול. רוצה סיגריה?" תומס הציע. קספר הנהן.

"בטח," הוא הסכים, שם את הסיגריה בפיו והניח לתומס להצית את הסיגריה. כשהצית את הסיגריה, אצבעו של תומס השתפשפה מעט בשפתיו של קספר. אלוהים, הן היו רכות. הן בטח יהיו יותר רכות אם הוא ינשק אותן.

לא. אל תחשוב על זה.

"מה שמעת?" קספר שאל ושלח מבט באוזניות התכולות של תומס, שנחו על עורפו. ברכו נגעה לרגע בברך של תומס.

"סתם. פופ, רוק. הדברים הרגילים."

"אתה שומע את קיידי אלדר?" קספר שאל בהיסוס. ניצוץ ניצת בעיניו של תומס; קספר מכיר את קיידי אלדר?

"ברור. הוא אמן הפופ האהוב עלי," תומס הודה. צל של חיוך נראה על שפתיו של קספר כשהוציא את הסיגריה מפיו.

"גם עלי."

הם המשיכו לפטפט על מוזיקה ועל דברים נוספים, מדי פעם ברכיהם או אצבעותיהם נוגעים זה בזה. עם כל מגע, תומס הרגיש צמרמורת חורשת את גבו.

"תגיד, איך ידעת שאתה הומו?" קספר החליף נושא בחדות. תומס האדים מעט והשפיל מבט.

"התאהבתי בבחור."

"מי?"

"אני מעדיף שלא לדבר על זה." תומס הרים מבט לרגע לעיניו של קספר.

רגע לאחר מכן, הוא חפן את לחיו של קספר, שיערותיו הדקות כמשי תירס מדגדגות את קצות אצבעותיו, ונישק את השפתיים הכל כך רכות של הנער השני. ללשון של קספר היה טעם של סיגריות וסוכריות, וניל ודובדבן. פיו היה רך וצונן. תומס הרגיש שהוא מסוגל להמשיך לנשק את קספר לנצח.

לפתע, נשמעו צעדים. תומס התנתק מקספר במהירות, ושניהם הפנו את מבטם. אלו היו סנדי וג'יימס.

סנדי עמדה ובהתה בהם בתדהמה. המסטיק שלעסה התפוצץ ונמרח על אפה ופיה. ג'יימס בהה בהם בתובענות, פליאה וחשדנות, ובמשהו שדמה ל... שיברון לב?

תומס שלח מבט אל קספר, וראה כי הנער זע באי נוחות במקומו, ידיו על ברכיו, בדומה לתומס עצמו.

אבל לתומס כבר נמאס לפחד מהמקובלים. ממה שכולם יחשבו עליו. נמאס לו מהכול ומכולם. הוא חפן את לחיו של קספר פעם נוספת ונישק אותו פעם נוספת, מעביר את לשונו על שיניו של קספר.

כי למי אכפת מה אחרים חושבים?

תומס כבר הלך לאיבוד. הלך לאיבוד באהבה משוגעת.

אז זה היה הכול! מקווה שנהניתם, ואל תשכחו להגיב!

טיי(לור) :)