הכירו את הרולד שיטובי.
הרולד היה קוסם, עם גלימה ושרביט וכובע מחודד.
אבל הוא רצה להיות מוגל.
מפני שהוא חשב שיהיה לו יותר קל בלימודים בלי כל הלחשים המסובכים, השיקויים המורכבים וגילוי העתידות המעורפל.
מפני שהוא חשב שאם הוא לא ישתמש בקסמים כל הזמן הוא יהיה הרבה פחות עצלן.
מפני שהוא חשב שלעבודות של המוגלגים יהיה לו הרבה יותר קל להתקבל.
מפני שהוא חשב שכך יישפט על פי הפנימיות שלו ולא על פי דברים חיצוניים כמו טוהר הדם.
מפני שהיה בטוח שבעולם כל כך פשוט הרבה יותר קל למצוא חברים.
הרולד היה עצוב כל ימי חייו מפני שלא זכה להיוולד כמוגל.
אבל הוא לא ידע שהוא כבר זכה להיוולד כמוגל.
בגלגול אחר.
בגלגול שבו הוא רק רצה להיות קוסם.
בגלגול שבו חשב שיהיה לו יותר קל בלימודים בלי כל התרגילים המסובכים, המדעים המורכבים והסטטיסטיקה המעורפלת.
בגלגול שבו חשב שאם הוא יצליח לעשות דברים מדהימים כמו קסמים הוא יהיה הרבה פחות עצלן.
בגלגול שבו חשב שלעבודות של הקוסמים יהיה לו הרבה יותר קל להתקבל.
בגלגול שבו חשב שכך יישפט על פי הפנימיות שלו ולא על פי דברים חיצוניים כמו עדה.
בגלגול שבו היה בטוח שבעולם כל כך קסום הרבה יותר קל למצוא חברים.
הרולד היה אז עצוב כל ימי חייו מפני שלא זכה להיוולד כקוסם.
אנחנו לא קוסמים. אנחנו מוגלגים.
אבל אנחנו יכולים לבחור איך לנצל את החיים שלנו, ולגלות שאנחנו בעצם יודעים לעשות קסמים.
כמו הקסם ההוא שג'יי קיי רולינג עשתה כשהיא כתבה את הארי פוטר.
|