האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

HPortal מאחל חג פסח שמח וכשר!

הרעגוג

העולם, והחיים בהוגוורטס מנקודת מבט עכבישית, אך אנושית במיוחד.



כותב: לונילאבגוד
הגולש כתב 3 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 861
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: נראה לאן זה יתפתח - שיפ: ג'ן, לפחות בינתיים - פורסם ב: 26.08.2017 - עודכן: -- המלץ! המלץ! ID : 9064
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

הביצה נשברה סביבי בקול נפץ עדין.

הבטתי סביבי, נפעם לנוכח השטח הרחב שסביבי. הרגשתי חשוף ופגיע, עכשיו, לאחר שהביצה שהגנה עליי, בקעה.

עמדתי על משטח ענק ומוזר, שבעתיד אדע שהוא ספר לימוד.

הייתי רעב. אז לקחי ממנו ביס גדול.

איכס!!!

ירקתי בגועל, והתחלתי ללכת, לחפש אוכל בסביבה.

לאחר עוד כמה ניסיונות כושלים עם נוצה, מגילת קלף, ושורש של צמח בלתי מזוהה, מצאתי את מה שחיפשתי. 

חרקים.

זללתי בשמחה, עד שתהיה התנפחה קלות, והשקית כמעט התרוקנה.

לקינוח, הסתובבתי בין השקיות, עד שמצאתי שרביט, ולידה השרביט היה חומר מוזר, שהריח טוב. נכנסתי בו, ואכלתי בתאווה והנאה רבה.

שכבתי בצד למשך מספר דקות, עד שהרגשתי משהו משונה מתרחש.

גפיי התארכו, עיניי התרבו בקצב מהיר, וכל הגוף שלי שינה צבעו לסגול, עם פריחה ירוקה.

גלי כאב עברו בגופי, והתחלתי לרעוד. החום העכבישי שלי עלה, והתחלתי לאבד תחושה בכל גופי.

גססתי.

שכבתי שם זמן רב, מנסה להיאבק התחושה הקשה מנשוא, כשלפתע, הסתנוורתי.

אור עז חדר לארון, וניסיתי נואשות לכסות את עיניי, אך הייתי חלש מידי.

פרצוף ענקי ושעיר הופיע, חיוך רחב על פניו, בל כאשר הוא הבחין בי, חיוכו מיהר להתפוגג.

הוא שלח ידיים ענקיות ומיהרתי לחטט בין השקיות. הבעת פניו הפכה רצינית להחריד כאשר הבחין בשקית הכמעט-ריקה, ובשרביט השבור והמכורסם מבפנים.

הוא מיהר לצאת מהחדר, וחזק במהרה, מלווה בתלמיד בעל שיער שחור שומני.

התלמיד השני לקח אבן, הכניס אותה לקערה, ושבר את האבן באמצעות פיסת אבן אחרת.

הוא שפך את האבקה שיצר, ואמר דבר מה לתלמיד הענק, שכמובן, לא הבנתי.

התלמיד הענקי שפך את האבקה עליי. ברחתי הצידה

, אבל טיפת החומר שנבלעה בטעות, כבר שיפרה את הרגשתי, אז ליקקתי עוד קצת.

לאחר שגמרתי לאכול את האבקה. הרגשתי מרץ חוזר לגופי, ולאט לאט ובהדרגה, חזרתי לאיתני ולצורתי הקודמת.

לאחר מכן, התלמיד הענק הרים אותי, ומלמל דברים לא ברורים, אבל נימת קולו הייתה נעימה, אז נרגעתי.

 

השבועות עברו, ועם הזמן התחלתי להבין שכאשר הענק אומר "האגריד", זה אומר שהוא מדבר על עצמו, "הרעגוג", זה אני, "הוגוורטס", זה המקום בו אנחנו נמצאים, ו"אוכל", בדרך כלל, אומר שהוא הביא לי משהו טעים, למרות שכבר למדתי לצוד חרקים בעצמי.

מידי יום האגריד הגיע לבקר אותי, ופעם בשבועיים בערך, הגיעו עוד תלמידים, ביניהם, סוורוס סנייפ, טום רידל וקייט אוצ'ימי.


ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.

 

אני יודעת שחסרה עלילה, אבל אשתדל להוסיף בפרקים הבאים.

ת"בים?

 

תגובות

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
93 510 347 105


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007