קודם כל, אין בכוונתי להרוויח שום רווח כלכלי מהפאנפיק והזכויות כולן שמורות לג'יי קיי רולינג
הירגשתי את ידו מחזיקה בידי.
ידעתי שהסוף קרב ובא.
הוא הסתכל אלי במבט מתחנן.
סירבתי.
הוא נישק אותי ואמר שהוא מעדיף את זה ככה.
אמרתי לו שאני לא עוזבת.
התיקרה רעדה.
אבן גדולה נחתה לידי.
שכבנו שם, בידיעה מה יקרה.
הקרב בחוץ המשיך.
רמוס היתחנן שאעזוב אותו.
רגליו המשיכו לטפטף דם.
דמעות ירדו לי במורד לחי.
אוכל המוות בו נלחמנו שכב על הרצפה, מת.
הוא נעל את הכל. לא יכולנו לברוח.
"נימפורדה" הוא לחש.
"אני אמות, לא משנה מה תעשי. אבל לך יש עוד סיכוי:"
הינהנתי.
רצתי לצד השני של החדר. שמתי מעלי לחש מגן.
אבנים נפלו בכל מקום.
התיקרה נישברה.
הוא חייך עלי.
ואז...
זה ניגמר. סלע גדול נפל עליו, ואהוב ליבי נקבר תחת ערמת סלעים.
צרחתי. ידעתי שהמעשה הבא הוא טיפשי ביותר, אך לא יכולתי לחיות בלעדיו.
רצתי בחזרה אליו, שכבתי לדו, והחזקתי במה שנשאר מידו.
ראיתי את האבן, הירגשתי את הכאב, וזהו.
נימפודה טונקס הלכה לעולמה.
|