תולדות הירח

סינדר ירתה באקדח. גופה של לונה נפל על הרצפה, בקול קרקוש. קאי עילף אותה.

סינדר התעוררה במיטת אפריון בחדר גדול.
דוקטור ארלנד רכן לצד גופה.
"מיס לין! את בסדר!" אמר ארלנד.
"מה-מה קרה לי?" סינדר הביטה בחדר שבו הייתה, סוקרת את כולו. היא הייתה במיטת אפריון גדולה ונעימה. בצד החדר היה ארון גדול. החדר היה החדר של כל נסיכה.
"את הרגת את לונה! קאי עילף אותך, אבל אז נאינסי גילתה איכשהו שאת היא סלין, הודיעה לקאי והוא מיד הביא אותך לחדר הזה." ארלנד הביט בסינדר בהתפעלות, יודע שהיא תגאל את כל הלבנה.
"אבל איך חזרת? אתה לא באפריקה?" סינדר הביטה ברופא, נדהמת לגלות שהוא נראה בדיוק כמו בפגישתם האחרונה בכלא.
"היית זקוקה לרופא דחוף. קאי הצליח להשיג אותי, ואמר לי שאני צריך לחזור." ארלנד הביט בסינדר, כיודע סוד.
"אני הולך לקרוא לקאי. הוא ישמח לדעת שהתעוררת." הדוקטור ארלנד יצא מהחדר.
סינדר הביטה בדלת, ולאחר רגע קאי נכנס.
הוא הביט בה.
"סינדר, אני מצטער." הוא הביט בעיניה.
היא הפנתה את מבטה לקיר. הוא הרס אותה. הוא כמעט גרם ללונה להרוג אותה.
"אתה יודע מי אני. רק ביום שזרקת אותי לכלא ארלנד אמר לי שאני זו סלין. אתה כמעט גרמת ללונה להרוג אותי. אתה חיפשת את סלין, וכמעט הרגת אותה. מרוצה?" היא אמרה בכעס. היא ידעה שהוא אוהב אותה. אבל איך היא יכולה לאהוב אותו כשהוא כמעט גרם למוות שלה?
"סינדר..." הוא אמר את זה ברכות.
סינדר הביטה בו.
"קאי, אני כל כך מצטערת. אני אוהבת אותך, קאי. ואני רוצה שתדע את זה." סינדר הביטה לתוך עיני הנחושת שלו.
"סינדר, תביטי בי," הוא הרים את סנטרה של סינדר כך שסינדר הביטה בעיניו. המבט הזה, המבט שלו חדר לליבה. הוא אהב אותה. תמיד. "אני כל כך מצטער. שלא האמנתי לך, שכמעט נהרגת בגללי. על הכל. ורק שתדעי, את עכשיו גם תהיי בחבר העמים, כמלכת הלבנה." קאי הביט בעיניה במבט רך.
"קאי... אני לא יכולה. אני לא מסוגלת להיות מלכה. אתה חיית כנסיך. הכשירו אותך להפוך לקיסר. אני? אני הייתי משרתת. אני צריכה אותך איתי. קאי, רק אתה יכול לעזור לי. מההתחלה בחרת בי. ועכשיו אני בוחרת בך." סינדר השפילה את מבטה לרצפה.
"אני אהיה איתך, סינדר." קאי הניח את ידו על כתפה. "ואני תמיד אהיה לצידך." קאי הביט בה במבט מלא אמונה.
"בואי איתי," אמר קאי ומשך אותה לעבר היציאה.
קאי הוביל את סינדר עד שהגיעו לחצר הארמון.
הוא כיסה את עיניה בידיו והוביל אותה למקום כלשהו. כשקאי הוריד את ידיו מעיניה של סינדר, נשימתה נעתקה. המקום כולו שרץ ורדים. מולם היה מבנה קטן.
"כאן אבא שלי הציע לאמא שלי נישואין." קאי העלה את הזיכרון במרירות. הוא התגעגע להוריו.
הם התקדמו למבנה. סינדר וקיא ישהו אחד ליד השניה, מביטים זה בעיניו של זו.
המרחק שביניהם התקצר ושניהם התנשקו. הנשיקה הזו הייתה חמה ונעימה. סינדר הרגישה שכל רגשותיה מתפרצים ומנסים למצוא מקום לעצמם, אבל רגש אחד תפס את המקום של כולם. אהבה.
כשהתנתקו, סינדר התחילה לבכות. "מה קרה?" שאל קאי בדאגה. "פשוט אף פעם לא חשבתי שאני אוהב אותך. שאני אוהב מישהו. קאי, אתה חייב להבטיח לי, שלא משנה מה יקרה, אתה תמיד תשמור על זה," סינדר הוציאה את צג התקשורת שהושתל בנאינסי.
"סינדר, הכל יהיה בסדר. אני מבטיח לך." קאי חיבק את סינדר.
מישהו התקרב אל סינדר. קאי וסינדר דיברו ביחד, ולא שמו לב לאיש התקרב מאחוריה של סינדר. האיש שלף סכין מחגורתו. הוא משך את סינדר לעברו, והצמיד את הסכין לגרונה. סינדר הביטה בקאי בפחד.
האיש התקרב אל האור, ופניו נראו בבירור.
"וולף?!" סינדר הביטה בוולף בהפתעה.
קאי שלף את חרבו, אבל וולף הצמיד את הסכין לגרונה של סינדר עוד יותר.
וולף ברח משטח הארמון, מחזיק בסינדר.
הם הגיעו לסמטה חשוכה. וולף הרפה מאחיזתו בסינדר, והיא הכניסה בטירוף את ידיה לכיסה, כדי לחפש את צג התקשורת שלה.
"סינדר, אני מצטער על מה שהייתי צריך לעשות," וולף אחז בידה, מביט בעיניה של סינדר. "אבל זו סקרלט. קרה לה משהו." וולף רץ לקצה הסמטה, וסינדר השתרכה מאחוריו.
היא ראתה את סקרלט. כשסקרלט ראתה אותה, היא התקרבה אליה ונתנה לה סטירה.
"עכשיו את מבינה?" וולף הביט בה בדאגה.
"תקשיב, חייבים לקחת אותה לרופא. אני אדבר עם קאי ואגיד לו שלא קרה לי כלום. בוא, תעזור לי לקחת אותה." סינדר הרימה את סרלט והשעינה אותה על כתף אחד שלה, ווולף על כתף אחד שלו. השניים לקחו את סקרלט עד לשערי הארמון, שם סינדר העבירה את צג הזיהוי שלה ואישרו להם לעבור.
סינדר הלכה לקאי והסביבה לו מה קרה.
"אל תדאג לי, הכל בסדר. תקרא לרופא המלכותי, שיבדוק את סקרלט. וקאי, אני אוהבת אותך." סינדר חיבקה את קאי.
סינדר ווולף לקחו את סקרלט לחדר בקומה הראשונה. הרופא כבר חיכה להם שם. הוא טיפל בסקרלט ויצא מהחדר.
"איך זה קרה לה?" סינדר הביטה בוולף. היא זכרה את היום שבו הכירו - היא ירתה בו חץ הרדמה, ואז כל בני הלבנה תקפו אותם. במזל הם ניצלו.
"זה קרה היום. כמה דקות לפני שפגשתי אותך. רצינו לדבר איתך אז היינו בדרך לארמון. ואז פתאום סקרלט שקעה במין טראנס - צבע עיניה הפך לזהוב, והיא התחילה להתנהג מוזר. נכנסתי לארמון ואז ראיתי אותך ואת קאי. זה היה נראה רומנטי אז לא רציתי להתפרץ והכל. פשוט עשיתי את מה שעשיתי. ואז את יודעת." וולף הביט בסקרלט בדאגה.
"אז היא סלחה לך?" סינדר פלטה בטעות את השאלה.
וולף הביט בסקרלט במבט עצוב ואז הביט בסינדר.
"לדעתי לא ממש. היחסים בינינו טובים והכל. אבל אני חושב שהיא מרגישה שאני אשם שסבתא שלה מתה. וזה דווקא נכון. ולא הייתי צריך להוביל אותה לשם מההתחלה." וולף נזכר ביום שבו ג'אר הטיל עליו את המשימה שלו והסכים לבצע אותה. אבל ברגע שפגש את סקרלט, הוא ידע שהוא מאוהב בה, ושהוא לא יכול לשקר לה. אבל הוא היה חייב לעשות את זה.
"אל תדאג, היא אוהבת אותך. ביום שיריתי בך את החץ הרדמה כשבני הלבנה תקפו, לא רצינו להעלות אותך לספינה. אבל סקרלט אמרה שהצלת לה את החיים. היא תסלח לך, אני בטוחה בזה."