מוגלגית בהוגורטס

פאנפיק מקורי, אני לא מצליחה להיכנס למשתמש.

_____________________________________________________________________________________________

"סופיה, צאי משם עכשיו!" זאת הייתה בערך הפעם העשירית שאמה של סופי עלתה למעלה כדאי לנסות לדבר איתה
. "אני לא יוצאת!!!" קראה סופי `לפחות עד שתיגמר לי הספקת הגלידה וניל עם פיצפוצי אוראו` חשבה סופי.
"בואי נדבר, בבקשה!" אמה התחננה לפניה, או יותר נכון לפני הדלת.
"טוב בואי נראה, תני לי שניה לחשוב על זה.. אממ. לא!" צעקה סופי.
`איך היא יכולה לשלוח אותי לבצפר של הקוקו הזה, ועוד אחר כך לבוא ולהתחנן שאני יצא מהחדר בלי מאבק! הרי היא לימדה אותי שאני צריכה לעמוד על העקרונות שלי! וחוץ מזה, אבא הרשה לי לא ללכת ללמוד אצל הקוקו אם אני ילמד בבית, אשמתי שהוא ברח להווליוד עם אישה אחרת?!` חשבה סופי בכעס, לפני שבועיים ברח אביה יחד עם שחקנית הווליוודית חדשה, הם ברחו להווליווד והם הולכים להוציא סרט חדש שיקראו לו `הבריחה הגדולה` והוא יספר על החיים שלהם ואיך שנפגשו.

 "אוקי. סופיה טאקול, אם את לא תיהיה למטה על הכורסא הוורודה בתוך 5 דקות את יכולה לשכוח מגלידת וניל עם פיצפוצי אוראו הזמן הקרוב!" איימה אמה.
"אוה לא! את לא תעיזי!" התפלאה סופי על אמה מתקרבת לדלת במבט פילאה, בנתיים מאחורי הדלת חייכה לינדה בזדוניות
"אז תעשי מה שאמא אומרת ותיהיה ילדה טובה." חייכה לינדה וירדה ברוגע במדרגות, הרי ביתה לא תוכל לשרוד בלי הספקת הגלידה שלה.
"לינדה טאקול, את מרושעת!!!" צעקה סופי מכניסה באותו הזמן את הגלידה שנשארה לה למיני המקרר שמתחת למיטה.
`אוח! איך היא יכולה?! אולי כן הייתי צריכה ללכת עם אבא... למרות שהוא די חרא.. אבל להיות בת של במאי.. אוי נו באמת זה היה נוראי! הייתי בורחת למאיימי.. הי, זה לא רעיון כל-כך רע...` חשבה סופי מתכננת תוכניות "את באה? יש לך 20 שניות." צעקה אמה מהסלון.
`חרא!` חשבה סופי.
היא רצה אל הדלת פתחה אותה וטרקה אותה מאחוריה, אפילו לא היה לה זמן לנסות לשבור את המדרגות ברקיעות רגלים. "עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע-" "אני פה!" קפצה סופי על הכורסא הוורודה, קוטעת את אמה בספירה לאחור. "אוה, נהדר - לא איחרת." חייכה אמה. אבל סופי החזירה לה רק פרצוף חמוץ והוציאה לשון.
"טוב עכשיו תקשיבי, בין זה מוצא-חן בענייך ובין אם לא, את תלמידי להסתדר עם העובדה שאת הולכת ללמוד בהוגורטס והדוד שלך-" "הקוקו! בצפר למשוגעים! עשינו הסכם, אבא ואני!" קטעה סופי בכעס את לינדה.
"כן, רק חבל שאבא שלך לא פה!" צעקה לינדה, מאז הבריחה היא לא הרבתה לדבר עליו או איתו.  "ודבר שני, דוד שלך הוא לא קוקו! הוא נחשב בן-אדם מאוד חכם ואדיב. וחוץ מזה אומרים בית-ספר ולא בצפר! תלמידי לדבר!" קראה אמה.
"מה יצא לי מזה? הרי אני לא ילמד לשון יותר נכון ? אני לא רוצה אמא! אני כבר 15 שנה חייה בעולם נורמלי בלי כל הקוקים האלו, כן אמא הם קוקים!" קטעה סופי, לא נותת לאמה להשחיל מילה.
"ועכשיו את רוצה שאני יעזוב הכל ואלך לפנימייה במי יודע איפה?! איך את רוצה שאני יתקשר עם החברות שלי?! אשלח להן ינשוף?? כן בטח!" הטיחה סופי באמה. "טוב, אנחנו נסתדר, הרי אמרת שאת אולי הולכת לפניימיה בטבע, תגידי שמצאת אחת ממש טובה. ושאין שם קשר טלפוני, ואת תבואי בחופשות." סופי ידעה שאין לה מה להתווכח, כשאמה מחליטה היא מחליטה ואי-אפשר להזיז אותה. "זה יעשה לך טוב! חוץ מזה אם לא תאהבי תוכלי לחזור זה רק לשנה! מחר נלך לסמטת דיאגון, היה לך כיף, את תראי!" אמרה לינדה מנסה לעודדה. סופי קמה מהכורסא בכבדות, פניה נפולים, הולכת לכיוון המדרגות.
"אוה כן," אמרה אמה, סופי הסתובבה. "גלידת תות השדה היא שלי, אז נא לא לקחת." אמרה לינדה הולכת לחפש את הסרט `קזבלנקה`
"סליחה?! מה את אמרת עכשיו???" קראה סופי, מרגישה איך דמה מתחמם ולחיה מתאדמות. "אממ אמרתי שהגלידה תות שדה שלי.." אמרה לינדה בפחד.
"את רוצה לומר לי, שאני הולכת ללמוד אצל   הקוקו הזה - לא לענות לי! שנה שלמה, מנותקת לגמרי מהעולם שלי, והדבר היחיד שיכול איכשהו לעודד אותי הוא גלידה תות שדה ועכשיו את אומרת שהיא שלך?!"
קראה סופי "אממ.. כן?" שאלה לינדה
`אוה את כל-כך מתה!` חשבה סופי "חרא תשובה אמא!" קראה
ובלי שום שריקה, המירוץ התחיל. סופי מובילה אבל הי, הנה לינדה מצמצמת את הפער. הן מגיעות אל המטבח, סופיה שולחת את ידה אל ידית המקפיא-אוי! איזה מעשה מלוכלך מצד לינדה.
היא מתחילה לדגדג אותה ביד אחת, סופי נופלת על הרצפה מתפקעת מצחוק.
עם ידיה השנייה לינדה מנסה לפתוח את המקפיא, סופי מנסה להשתלט על עצמה אך ללא הצלחה. ו..כן! הגלידה אצל לינדה!
היא מפסיקה לדגדג את סופי ופונה למגירת הסכו"ם היא פותחת את המגירה ומוציאה משם כפית (שדרך אגב דומה מאוד לכפית שהבלונדה מהפרסומת של מילקי מחזיקה.) והכפית אצלה-אבל רגע איפה סופי?
 לינדה הולכת לסלון נזהרת שסופי לא תקפוץ עליה משום מקום ותגנוב את הגלידה ואת כפית המילקי, היא מגיעה לסלון, והנה סופי עומדת ליד הטלוויזיה- "אוה את לא!" אוי איזה מעשה מלוכלך! בזמן שלינדה לקחה את כפית המילקי הלכה סופי ולקחה את שלט הטלוויזיה וכמובן, איך אפשר לאכול גלידה, (בעיקר גלידת תות שדה.) בלי לראות טלוויזיה?!
"מה את רוצה בעד זה??" לינדה מציעה עסכת חליפין.
"אני רוצה שלוש גלידות וניל עם פיצפוצי אוראו, את הדיסק החדש של MIKA וגם, את הסוושרט שראיתי היום בחנות ליד הבית." אוו איזה מארז, האם לינדה תסכים? כן! היא מהנהנת בראשה, השלט מועבר מהבת לאם-כן! ניצחון לאמא!
סופי עולה במדרגות, אולי לא קיבלה את גלידת תות השדה אבל היא קיבלה דברים הרבה יותר טובים. `כדי שאני יתחיל לארוז, וגם שאני יבחר בגדים לסמטת-איך קראו לה? אוי נו באמת, למי אכפת?!?! בכל אופן לבחור בגדים.` סופי פנתה אל ארונה מתחילה לזרוק בגדים על מיטתה.  

		הפרק הבא