אני הוא הארי פוטר

הארי נכנס לחדרו. הקירות היו סדוקים ומהחלון נשקפו הריסות מהטירה. הוא הבחין במעטפה לבנה על מיטתו, עליה היה חתום שמו. הוא פתח בזהירות את המעטפה והתחיל לקרוא.
"אם אתה קורא את זה, סימן שהפסדתי בקרב. 54 שנה ירדו לטמיון.
הגיע הזמן שתדע את האמת, אבל את כולה.
טום ואנדרולו רידל מת. אני הוא הארי פוטר."
הארי עצר לרגע. הוא היה מבולבל. הוא לקח נשימה עמוקה והמשיך לקרוא.
"לפני 50 שנה התקיים הקרב על הוגוורטס.
אתה או אני או איך שתרצה לקרוא לזה, עמד להפסיד. רק אז כשהסוף היה קרוב, הבנתי שהוא צדק. לורד וולדמורט צדק.
באותו רגע ידעתי שאני צריך לחבור לצד שלו, אבל לא ידעתי איך.
רצתי לתוך הטירה ולקחתי את מחולל הזמן.
אתה יודע בכמה זמן מחולל הזמן מחזיר אחורה על כל סיבוב של העיגול החיצוני? שנה שלמה.
54 סיבובים בדיוק לקחו אותי לרגע שבו טום רידל החליט להכין את ההורוקרוקס הראשון שלו. 'אבדה קדברה' והוא מת. אני הרגתי אותו."
בשלב הזה הארי כבר הבחין שידיו רועדות. הוא הפך את המעטפה כדי לבדוק מי הוא המוען, אבל הוא נתקל שוב בשמו החתום. הוא לקח עוד נשימה.
"אני חייב לקרוא את ההמשך," חשב בליבו וכך עשה.
"הכנתי הורוקרוקסים והחבאתי אותם באותם המקומות שטום החביא. המשכתי בהצגה ואמרתי לכולם שאני הוא טום רידל רק בגלל שאתה עוד לא נולדת.
עברו 36 שנים והגיע הרגע שבו נולדת. ידעתי שאתה תעמוד בדרכי, וכדי להישאר ההארי פוטר היחיד, הייתי חייב להיפטר ממך.
עד שמצאתי את ההזדמנות לעשות זאת, האמא המטונפת שלך הרסה לי את התכניות והגנה עליך. נכשלתי.
עברו עוד 13 שנים וסוף סוף חזרתי לגופי. ניסיתי להיפטר ממך שוב, אבל לא הצלחתי.
עברו עוד 3 שנים והקרב על הוגוורטס הגיע. ידעתי שזו ההזדמנות האחרונה שלי להיפטר ממך לתמיד ולהפוך סוף סוף להארי פוטר היחיד והחזק מכולם.
בעוד שעה וחצי, מיד אחרי הקרב, תגיע שעתו של מחולל הזמן ורק אחד מאיתנו ינצח.
אם אתה קורא את זה סימן שהפסדתי."