קרפדת האופל

האח במשרדה של דולורוס אמברידג' בער בעוצמה כשלפתע, האש תפסה צורה של פנים, כאילו היא מנסה להגיד משהו. "האם את מוכנה?"

"כן," אמרה אמברידג', מעט מהוססת.

היא רכנה אל עבר האח ופיזרה בתוכה אבקת פלו. אט אט היא נכנסה לתוך האח. כשהייתה כולה בתוך האש, הבזק ירוק האיר את החדר והיא נעלמה.

היא עמדה כעת בתוך מבנה נטוש. מולה עמדו לוציוס מאלפוי ועוד שלושה אוכלי מוות. אמברידג' שהייתה לחוצה כמו בכל מפגש סודי שכזה. ניסתה להסתיר את הבהלה.
"פיטרת אותה?" לוציוס שאל בקוצר רוח.

"כככן, אבל דמבלדור השאיר אותה בשטח בית הספר, וכמו שאתם יודעים, אי אפשר להתעתק בשטח הוגוורטס." אמברידג' ניסתה לדבר בנימה סמכותית.
"אנחנו חייבים להשיג את הנבואה! זו פקודה ישירה של אדון האופל!"
"אני דואגת לזה. בינתיים לקחתי את המטאטא של פוטר לצמיתות."
"על זה כבר שמענו בפעם הקודמת. אם אין חדשות בפיך, את לא רצויה כאן."
"לא לא לא, יש לי. החקירה כנגד הצבא שפוטר מקים, מתקדמת."
"איזה צבא?"
"פוטר אוסף תלמידים כדי להלחם בבבאדון האופל," אמברידג' פחדה להגיד את שמו. "אני רק צריכה עוד הוכחות כדי לתפוס אותו."

"קדימה, אין זמן! פרקי את הצבא שלו והביאי לנו את טרלוני ביחד עם הנבואה."
אמברידג' הסתובבה ורכנה לעבר האח.
"ואל תשכחי לעדכן את פילץ' בכל מה שנאמר עד כה," לוציוס חזר אל אוכלי המוות, ואמברידג' שנכנסה לתוך האח, כבר נעלמה.