קסם

הפרק מוקדש לyes, רייצל, וgagako

סוף סוף הגיע היום שבו אני אסע להוגוורטס!!! אני כל כך מתרגשת!!! התעוררתי ב-5 בבוקר ואת כל הבוקר העברתי בלבדוק שכל הציוד שלי במזוודה (כאילו שאני לא יודעת שהוא שם, אני בעצמי ארזתי אותו), ללהיות במחשב, וללהסתובב בחדר שלי סתם ככה ולדמיין איך הטירה תיראה. כשפרופסור דמבלדור הגיע כדי לאסוף אותי, כמעט חיבקתי אותו (שוב. ברצינות, מה קורה לי???). נסענו במכונית שאיכשהו הצליחה לעקוף את כולם והיגענו 20 דקות לפני השעה 11. הודיתי לפרופסור דמבלדור שאמר לי:"נתראה בהוגוורטס" ונעלם בקול פקיעה. מיד חשבתי לעצמי שאני חייבת, אבל פשוט חייבת ללמוד איך להיעלם ככה! לקחתי את המזוודה שלי ואת התנשמת שלי (סטאר- קוראים לה ככה בגלל שהיא לבנה עם כוכב אדום על הגב)  ותפסתי תא ברכבת וניסיתי להעביר את הזמן בלתקן את הטלפון שלי שהתקלקל (סיפור ארוך). אחרי רבע שעה ראיתי את לילי מדברת עם מישהי שניראה לי שהיא אחותה. היא התרחקה וראיתי שלילי בוכה. הלכתי לראות מה קורה לה אבל מישהו גבוה בלונדיני וחיוור עם סיכה שכתוב עליה מדריך דחף אותי ועוד הייתה לו חוצפה לומר לי: "היי, צוציקית! סתכלי לאן את הולכת!" והסתלק. אני נשבעת שאני אנקום בו! ילדה אחת שראתה אותנו, באה לעזור לי לקום ואמרה:" כדאי שתזהרי ממנו, אחותי כרגע אמרה לי שהוא בריון. דרך אגב, לי קוראים טוהר, איך לך?" היא שאלה אותי. "סוזן" עניתי. "תודה שעזרת לי לקום." 

 "בכיף. ועכשיו כדאי שנעלה לרכבת אם אנחנו לא רוצות לפספס אותה." עלינו לרכבת וראינו את לילי יוצאת מאחד התאים, מעוצבנת עם ילד בן גילנו. מישהו קרא מהתא: "נתראה אחר כך, סבר-מאוס!". לילי ראתה אותי ומיד עלה חיוך על פניה. חיבקתי אותה והכרתי לה את טוהר. היא הכירה לנו את סוורוס סנייפ, וכולנו הלכנו ביחד לתא שתפסתי ממקודם.

 סליחה שהפרק קצר, אבל בבקשה תגיבו

הפרק הקודם		הפרק הבא