הספר

הקדמה

איאן הארי גרנט הוא ילד רגיל לגמרי, אבל הוא לא יודע שהוא קוסם להורים קוסמים. הוא חי חיים רגילים, אבל הוא לא מודע לכך שכמה רחובות מביתו, בעולם שבו הוא חי, חיים גם קוסמים. הוא לא מודע לעצם קיומו של הילד ששרד- נוויל לונגבוטם. הוא גר בשלווה עם משפחתו המאמצת ולא יודע דבר על הוריו הביולוגיים, גם לא את זה שהם מתו במפגש מפתיע עם קוסם אפל ורב עוצמה. הוא לא יודע שהוא קוסם.

בית מספר 12, דרך גורדון, סימטת תומפסון.

על שלט גדול המתנוסס על דלת הבית היה כתוב "משפחת גרנט".

"איאן, האוטובוס מחכה בחוץ," קראה אלכסנדרה, אמו של איאן.
"אני כבר בא!" איאן צעק מחדרו שבקומה השנייה.
הוא אמר ברכת שלום אחרונה לאמו, ונכנס אל האוטובוס הארוך.
בדרך כלל הוא היה מנצל את הנסיעה בת החצי שעה לשינה וכשהאוטובוס היה מגיע לבית הספר, חברו בן שהיה יושב לידו היה מעיר אותו.
בן היה חברו הטוב ביותר. הוא היה שחור שיער כמו איאן (חוץ מהעובדה ששיערו היה מסודר ולא פרוע) ועיניו היו בצבע תכלת.

גם היום כמו תמיד, הם נכנסו ביחד לבית הספר והתיישבו במקומותיהם, באותו השולחן.

השעתיים הראשונות- גיאוגרפיה ומדעים, עברו די בסדר, וגם בהפסקה היה די כיף, אבל השיעור השלישי- היסטוריה, כבר היה משעמם, ונוסף על כך, ניתנה עבודה להגשה עד השבוע הבא על היסטוריונים.

בהפסקה הבאה איאן ירד לספרייה כדי לחפש ספר על היסטוריונים.

"א,ב..." הוא עבר בין המדפים.

"ג,ד..." רק עוד מדף אחד.

"ה," הוא הגיע למדף הנחשק וחיפש בין הספרים את המילה "היסטוריון".

הוא סרק בעיניו את הספרים שעל המדף כשנתקל פתאום בספר עב כרס ומושך. הוא שלף אותו מהמדף, הספר נראה ממש חדש. הוא קרא את שם הספר בקול, "הארי פוטר."