ים וקרח

אלסה לא ידעה למה במקום להתעורר במיטה שלה היא התעוררה על חוף ים שבהחלט לא היה מוכר לה.

 אז היא עשתה את מה שכמעט כל אחת היתה עושה במקומה: היא צרחה.

מואנה בדיוק ניסתה להשלים עם החבר שלה בזמן שהיא שמעה את הצרחה.

החבר היה הים, כמובן.

כשהילדים שאלו את מואנה, בעיניים פעורות מהערצה, איך היא מצאה את מאווי לגמרי לבדה היא ענתה שהים קצת עזר לה.

האוקיאנוס לקח קשה את לשון ההמעטה שלה, התיז על מואנה גל גדול והפסיק לתקשר עם מואנה.

"עזרת לי הרבה!" קראה מואנה אל הים, "ברור שאתה עזרת לי הרבה! אתה האוקיאנוס הכי נפלא בעולם... אין כמוך!"

ובדיוק אז היא שמעה את הצרחה, ברורה ונשית ללא ספק.

מואנה רצה לאורך החוף כדי למצוא את האישה שצרחה.

ואז היא מצאה אותה- אלא שהיא לא היתה בדיוק אנושית.

"איפה אני?" דרשה היצורה לדעת.

"אנחנו עוד לא יודעים איזה אי זה.. הוא חדש," אמרה מואנה במבוכה, "את... איזושהי אלה? אולי חצי אלה?"

"לא," אמרה היצורה, ונראתה די נעלבת.

"אז.. את בטח שדה. לא, רוח. את בוודאי רוח עליונה.

הו, רוח עליונה, מהו שמך? אני מואנה ממוטונוי-"

"אני אנושית לגמרי," קטעה אותה היצורה בקוצר רוח, "ואני אלסה, מלכת ארנדל."

"אנושית?" צייצה מואנה, "אבל את לבנה כמו ענן בקיץ."

"יש הרבה בני אנוש שעורם לבן," ציינה אלסה.

"בחיים לא שמעתי עליהם," אמרה מואנה.

"אני דווקא שמעתי על אנשים שעורם שחור," אמרה אלסה בהתנשאות מסוימת.

"אני לא שחורה!" מחתה מואנה.

"ואני לא לבנה!" אמרה אלסה.

"אבל אפילו השיער שלך לבן," אמרה מואנה, "ואת צעירה!"

"זה בלונדיני!" התרעמה אלסה וליטפה את צמתה.

"מה זה בלונדיני?" שאלה מואנה.

"סוג של צהוב בהיר," הסבירה אלסה.

"אבל השיער שלך לא צהוב, הוא לבן," טענה מואנה.

"קודם שמעתי אותך צועקת," אמרה אלסה, להוטה להחליף נושא, מחשש שהילדה הזאת כל כך תעצבן אותה בדיבורים שלה על צבעים עד שאלסה בטעות תהפוך אותה לפסל קרח יפהפה, "לעבר הים."

"אה, זה," אמרה מואנה, "דיברתי עם הים. הוא חבר שלי."

"חבר שלך," חזרה אחריה אלסה.

"כן," אמרה מואנה, והתקרבה לעבר גלי הים.

"קדימה ים, תן כיף!" 

אלסה בהתה בה.

"נו קדימה, אוקיאנוס, סלח לי! אתה יודע כמה אני אוהבת אותך!

נו, אוקיאנוס, אתה עושה לי פדיחות! אלסה תחשוב שאני משוגעת!"

מואנה נאנחה והסתובבה לעבר המקום שבו עמדה אלסה.

"הוא ברוגז איתי..."

אך אלסה כבר לא היתה שם.

היא התרחקה בהבעה מודאגת מהנערה המטורללת שמפטפטת עם הים.