חתול ועכבר

מדריגל, ילדה כבת עשר שנים, בעלת שיער שחור ארוך וגלי, עור בצבע חום בהיר מאוד, נוטה לזהוב ועיניים חומות כהות ישבה בכר דשא גדול ושומם ושיחקה עם העכבר שלה, פיצי, ועם החתול הג'ינג'י שלה, גלי.
פתאום נחתה על הדשא, קרוב אליה ובשקט כמעט מוחלט, צלחת מעופפת חייזרית וענקית בצורת ספינר. (אז עוד לא המציאו את הספינרים אז מדריגל לא ידעה שזו צורה של ספינר, אבל רציתי שאתם תדעו.)
מתוך הצלחת המעופפת יצא יצור שנראה כמו גורילה ורודה עם רגל אחת ועין אחת.
הוא התקדם לעברה תוך הליכה על מפרקי אצבעות שתי ידיו, כמו גורילה אמיתית.
היו לו אוזניים גדולות כמעט כמו של פיל, ומחושים ארוכים וסגולים.
"שלום," הוא אמר למדריגל בחביבות.
מדריגל התעלפה.
כשהיא התעוררה, היא מצאה את עצמה על מיטה בחדר מוזר, שמחלונו היא היתה יכולה לראות את כדור הארץ בחלל.
מדריגל צרחה.
הגורילה הורוד נכנס לחדר.
"הכל בסדר, בת אנוש?" הוא שאל בהתעניינות כנה.
"חטפת אותי!" צעקה מדריגל בכעס.
"לא, אני לוקח אותך לטיול בחלל," הסביר היצור בנחת.
"אבל לא שאלת אותי אם אני רוצה!" צעקה מדריגל.
"כולם תמיד רוצים," אמר הגורילה הורוד, "אני רארא, שזה, קיצור של רארארארא. מה שמך?"
"מדריגל," אמרה מדריגל, "איפה החתול והעכבר שלי?"
"מדריגל זה קיצור של איזה שם?" שאל רארארארא.
"איפה החתול והעכבר שלי??" התעקשה מדריגל.
"האם את מתכוונת לבני הלויה הקטנים שלך? לקחתי אותם לחדר הניסויים כדי להגדיל אותם, שיהיו שימושיים יותר," אמר רארארארא.
"איך יכולת לעשות עליהם ניסויים בלי שהרשיתי?" הזדעזעה מדריגל.
"כולם תמיד מרשים," אמר רארארארא.
"בכוכב שלך," אמרה מדריגל בכעס, "לא בכוכב שלי! איפה הם?"
"אני אוביל אותך אליהם," אמר רארארארא, והחל ללכת.

"ייתכנו שינויים באישיות ובצבעים של המלווים שלך," הוא אמר בדרך ומדריגל רצתה לבעוט בו, אך ידעה שרארארארא חזק ממנה. 
מדריגל הלכה בעקבותיו, עד שהגיעו לחדר הניסויים,שם התנמנו חתול זהוב, יפהפה וענק, גדול בהרבה מטיגריס, ועכבר קטן ממנו, אך גדול לפחות כמו זאב, עכבר שילד יכול לרכוב עליו.
"פיצי! גלי!" יללה מדריגל, "השמות האלה כבר לא מתאימים לכם יותר אפילו!"
"אז קראי להם בשמותיהם המלאים, פיציקאטו וגליסנדו," הציע רארארארא.
מדריגל לא התכוונה לספר לו שהיא אוהבת את השמות שהציע.
"הרסת אותם!" היא בכתה.
פתאום החללית הזדעזעה.
"אנחנו נוחתים בתחנת דלק," הסביר רארארארא.
למדריגל היתה הרגשה שלא מדובר בתחנה כמו שהיא מכירה על כדור הארץ.
לפתע, כמו על פי סימן, פיציקאטו וגליסנדו שניהם התעוררו, ויצאו מתוך חדר הניסויים בריצה.
"הי, חכו!" קראו רארארארא ומדריגל, ורצו אחריהם.
איכשהו, פיציקאטו וגליסנדו מצאו את דלת החללית, וגליסנדו החתול פתח אותה באמצעות טפריו הכבירים.
הם יצאו, ומדריגל יצאה בעקבותיהם.
"לא תצליחי להדביק אותם! חזרי הנה!" קרא רארארארא, אך מדריגל התעלמה ממנו והמשיכה לרוץ, עד שאיבדה את עקבותיהם.
היא לא ידעה מה לעשות.
האם לחזור אל מי שחטף אותה או להישאר אבודה בכוכב לכת זר?
בינתיים, רצו להם ביחד חתול ועכבר ענקיים.
הם לא זכרו הרבה מעברם, הם רק ידעו ששמותיהם פיציקאטו וגליסנדו, ושהם יהיו חברים טובים לנצח.