אורום וארגנטום

אורום וארגנטום

הענק שאיש לא ידע עליו

הפייסטוס קם והתבונן במלאכתו. הם היו שני כלבים מתכתיים, עם אישיות, נאמנות, וכמה נשקים בשרוול. הוא חשב שאתנה תהיה מרוצה מאלו. היא זו שביקשה להכין אותם.

פתאום נכנסה אתנה לסדנתו של הפייסטוס. היא הייתה מחושבת כתמיד, אך קצת נסערת. "אני צריכה אותם עכשיו. זוכר שחשבנו שהשמדנו את כל הענקים? אז יש אחד בני-זילנד, הוא תוקף בני תמותה."

"אוי לא" אמר הפייסטוס. "חייבים לספר לזאוס. הוא ישלח לחצויים שם אל אחד בכדי להביס אותו".

"לא! אם זאוס ידע שלא השמדנו את כל הענקים הוא יפוצץ את האולימפוס מרוב כעס" אמרה אתנה. " הכלבים האלה מתפקדים טוב בדיוק כמו חצויים. אם אני אצא איתם, נוכל לחסל את הענק."

"טוב, אני מניח שאני לא יכול להתנגד. רק תוודאי שאת לא מקרבת אותם לטונה, יש להם הרגל לרוץ לעבר טונה לא משנה מה קורה מסביב" אמר הפייסטוס.

"אני אזכור את זה".

אתנה סימנה לכלבים לבוא איתה והיא יצאה מהחדר. אחרי שיצאה מהסדנה הענקית, עלתה עם הכלבים למרכבתה והתרוממה אל על.

כעבור כמה דקות הם היו מעל ניו-זילנד. "בואו!" קראה אתנה.

הם קפצו מהמרכבה ונחתו במפעל ישן לייצור נעליים. "אתה, תיקח את הצד הימני, ואתה את השמאלי. אני אתקדם ישר" אמרה אתנה.

אתנה הלכה עם חרבה השלופה קדימה לפתע שמעה נביחה רמה מצדה הימני. היא רצה מהר דרך המעברים והגיעה אל הכלב שנבח. מולו עמד ענק בגובה 10 מטרים עם חתיכות זהב על שערו. כל גופו היה עשוי מחתיכות מתכת, והוא לבש שיריון מתכתי. אתנה הבינה. העובדה שהפייסטוס עבד על הכלבים, יצרה ענק חדש. ענק אנטי-מתכתי.

היא ושני הכלבים, שאחד רץ גם הוא אליהם ברגע ששמע את הנביחה, רצו קדימה ותקפו.

הכלבים החלו לנשוך את הענק ברגליו ולדקור אותו באופן חמור. היא לעומת זאת, עפה באוויר ודקרה בחרבה את הענק בראשו ובחזהו. הענק ניסה לבעות בכלבים ובו זמנים להרביץ לאתנה, אך כשניסה לעשות זאת נותר על רגל אחת, שאותה נשך באותו רגע אחד הכלבים. הענק נפל. היא ושני הכלבים דקרו את הענק בו זמנית בחזה והענק התפורר לאבקה זהובה. לפני שהספיקה לעשות משהו, 2 הכלבים כבר רצו החוצה אל המרחבים הפתוחים. לאתנה לא היה אכפת. היא הבינה עכשיו שמקומם של הכלבים הוא אצל חצויים, ולא אצל אלים.

היא אמנם לא ידעה זאת אז, אך אותם כלבים הם הכלבים שבעתיד יקראו אורום וארגנטום, ויהפכו להיות כלבי השמירה של הפאריטור הרומית ריינה.