דמבלדונה

אזהרה, הפאנפיק יכיל אהבה בין מבוגר לנערה

דמבלדור נאנח במשרדו, היה לו מלא ניירת למלא, שתי שיחות עם מורים, פגישה עם השר ונאום לכתוב. למרות כל העבודה הזאת הוא לא הצליח להתרכז, היה מן זמזום כזה במוחו. הוא נשען לאחור ונשם עמוק. זה פשוט היה קשה מידי, זה לא יצא לו מהראש. "מה אני עושה?" הוא שאל את פוקס שלידו. פוקס מצידו לא הגיב. דמבלדור נופף שברביטו ומוזיקה קאמרית החלה להשמע. מול דמלדור נחה עכשיו צלחת של ממתקים קסומים ולא קסומים. הוא שלף צפרדע שוקולד והחל לאכול אותה. "היא פשוט יפה מידי" הוא מלמל לעצמו.

לונה עדיין הייתה בחדר המועדון, בוהה בלהבות שבאח וקוראת הפוך עיתון של הפקפקן. היא בדיוק קראה שיתכן שסנייפ, המורה לשיקויים הוא בעצם קנטאור שמשתמש בקיסמי אשליות. זה היה מרתק אבל היא לא הצליחה להתרכז(יכול להיות שזה בגלל שהיא קראה את הכתבה הפוך). היא שלפה חתיכה משני השנורקק פחוס הקרן שאבא שלה נתן לה ושיחקה בה. "איך זה קרה לי? איך התאהבתי בו? " היא שאלה את עצמה. היא הכניסה את השן לכיס שלה, לקחה את גיליון הפקפקן ומשקפיים מיוחדות וזוהרות והלכה לחדר שלה.

דמבלדור לא עמד בזה יותר, הוא קם ממקומו, העלים את עטיפות הממתקים, כיבה את המוזיקה והלך להביט במראה. הוא ניסה לסרק את זקנו הארוך (ללא הצלחה, כמובן) ובנואשות רבה אפילו שם כעליו ג'ל. הוא החליף את משקפוי במשקפים חגיגים יותר, לבש גלימה יפה ויצא מחדרו. הוא צעד בביטחה במסדרונות החשוכים הישר לאולם הגדול. הוא חלף על פני פילץ' והנהן לעברו לשלום. פילץ' הסתכל על דמבלדור לרגע קט, מנסה להבין מה קרה למנהל הדגולך של הוגוורטס שגרם לא להראות מטופש כל כך. "זה בטח החתולה שלו" אמר לגברת נוריס.

לונה ניסתה לישון, אבל לא הצליחה. היא התירה את החוטים שקשרה סביב ידיה כנגד השדונים, הוציאה את הגרב הכחולה שלה מהאוזן השמאלית והתלבשה. היא יצאה בשקט בשקט החוצה, לעבר האולם הגדול, היא הרגישה שהוא שם. לפתע היא שמעה את פילץ ממלמל לגברת נוריס. היא מיהרה לחשוב על פתרון. "יש לי" קראה כמעט בצעקה. פילץ מיהר לעברה וממש שניה לפני שהגיע לונה עצמה את עינה והחל ללכת בצורה מוזרה. היא מלמלה כאילו היא מתוך שינה וגרמה לפילץ' לחשוב שזאת הלכה סהרורית. "זאת בטח החתולה שלה" מלמל בפעם השניה באותו ערב והלך לדרכו.

הם היו לבדם באולם הגדול, מסתכלים אחד על השני. הוא בחן אותה לרגע והיא אותו ולבסוף אמרו שניהם ביחד "אני אוהב אותך" (לונה כמובן אמרה אנטי אוהבת, היא לא פתאום בן...)