הכל מעיינו של סוורוס סנייפ

לאחר כמה חודשים, סנייפ התעורר לשמע צעקות אמו. אך אלה לא היו צעקות של זעקה, אלא צעקות של שמחה! כמה מפתיע! מקווה שזה טוב בשבילי "סנייפ! סנייפ! קום מהר! המכתב שלך מהוגוורטס הגיע!", הוא ראה את אמו עומדת בפתח דלת חדרו ובידה מכתב בצבע שמנת עם חותם שעווה אדום, בכתב ירוק ונתוי היה כתוב "לכבוד סוורוס סנייפ, חדר קטן, קומה ראשונה, סוף המסדרון". ישר קם סנייפ מהמיטה וחטף את המכתב מידה של אמו. סוף סוף זה הגיע! איזו שמחה! אני אפתר מהמקום הארור הזה, בוא נבדוק אם לילי קיבלה, היא בטוח גם קוסמת, רואים עליה , הרהר סנייפ וישר יצא מביתו לכיוון ביתה של לילי. לאחר כמה דקות הגיע לבית גדול ויפה עם רעפים אדמדמים חומים וקירות לבנים. "לילי! לילי! קיבלת מכתב? מכתב מהוגוורטס? רדי מהר!" צעק סנייפ, ואז במבט ישנוני הביטה לילי מהחלון, "ממש מוקדם סוורוס, אני אלך לבדוק רק תיהיה בשקט".

כעבור דקה ירדה לילי בהתרגשות "סוורוס קיבלתי! אנחנו הולכים להוגוורטס! אבל איך מגיעים לשם?" ידעתי שהיא מכשפה! יש! שמח סנייפ ואז מיהר להגיד בהתרגשות "בואי לביתי, אמא שלי תיקח אותנו לסמטת דיאגון, דרך אבקת פלו! ומשם ניסע להוגוורטס". לילי באה להגיד משהו אך סוורוס מיהר להוסיף "את תביני הכל שניהיה שם" ורץ איתה יד ביד לכיוון ביתו.

הם נכנסו בשקט בדלת, וגברת סנייפ, אישה שמנמנה עם שיער שחור ארוך, קידמה אותם בברכה "בוקר טוב לילי! את באה איתנו להוגוורטס?" "כן אמא גם היא קיבלה מכתב!". גברת סנייפ התקדמה לכיוון האח ולקחה שקיק בד קטן בידה.  סוורוס הסביר ללילי איך משתמשים באבקת פלו, ואז סנייפ ניגש לאח, פיזר אבקה ואמר "סימטת דיאגון!" ונעלם משם בניצוץ של אש ירוקה. סנייפ מצא את עצמו באח הציבורית של סמטת דיאגון, הוא ניקה מעצמו את האבק ומיד אחריו באו גברת סנייפ ולילי. "אני הולכת לגרינגוטס למשוך כסף, בנתיים תשוטטו ותראו מה אתם צריכים" אמרה גברת סנייפ והתרחקה מהם. סוורוס ולילי רצו בהתרגשות לתוך החנויות,ונבלעו בהמון.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא