חיי כלב

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג המדהימה. אין לי שום כוונה להרוויח כסף מפאנפיק זה.

אה, והפאנפיק מוקדש לאיילה, שעומדת להפסיד לי בגדול בתחרות הפאנפיקים הזאת. בכל אופן, היא בטח לא תקרא את הפאנפיק הזה. הוא מעל הרמה שלה.

"קישטה! לך מפה!" צעק הארי, אבל הכלב האפור הגדול נשאר בפתח הדלת ולא הסכים לזוז. הכלב היה סיריוס בלק. זה היה מעל עשר שנים אחרי הקרב על הוגוורטס, ומראהו של סיריוס השתנה מא' ועד ת'. פרוותו האפירה, פניו נראו אומללות, אוזניו היו שמוטות. "או-קיי, ניצחת. אני הולך להביא לך אוכל." אמר הארי.

"הארי, זה אני! סיריוס! איך אתה לא מזהה אותי?!" הוא שאל, אך להארי שאלה זו נשמעה כמו נביחה רמה.

"אני מבין, שאגת ניצחון..." אמר הארי בעודו נכנס לבית כדי לקחת קצת לחם ולהביא אותו לסיריוס. אך בעודו צועד הביתה, נכנס גם סיריוס (הארי כינה אותו קרמבו) לביתו. "עד כאן!" צעק הארי על סיריוס. "זה הבית שלי, ואתה לא תיכנס אליו!" סיריוס היה שמח להגיד עכשיו להארי שהבית הזה היה פעם הבית שלו.

"כלב!!!" צרחה לילי לונה פוטר. "אמא, כלב! אני רואה כלב! אבא הביא לי כלב!!!" היא היתה קצת היסטרית כאשר התרגשה, אך אפשר להתרגל לזה.

"הוא נכנס לבד," רטן הארי בשקט, אך ג'יני כבר נכנסה לחדר האוכל, הודות לצרחות.

"או, הארי," היא אמרה. "אף פעם לא דיברנו על להכניס כלב לבית. אבל אני חושבת שזה באמת רעיון טוב! הו, כמה שהוא דומה לסיריוס..." כשסיימה לדבר, פתאום רגלו של הכלב הפכה לרגל של בן-אדם, אך לא למספיק זמן כדי שמישהו יבחין בכך. סיריוס היה זקוק לעוד אמונה. כי אם יאמינו לו שהוא באמת סיריוס, ולא סתם כלב, הוא יחזור להיות בן-אדם רגיל. כלומר, קוסם רגיל. אך זאת היתה רק תאוריה, עד לרגע ההוא, שרגלו התחלפה ברגל-אדם.

סיריוס מצא חבילת טושים זרוקה איפושהו במרחבי החדר, וכתב בטוש האדום:

'IM SIRIUS'

"אימא, הוא מצייר על הקיר!!! איזה כלב חמוד!!!" צרחה לילי בהיסטריה. היא עוד לא ידעה לקרוא.

"לילי, יקירתי, כלבים לא מציירים סתם כך -" התחילה ג'יני לומר, אך כאשר ראתה את הכיתוב היא צרחה צריחה חדה.

"נכון מאוד," אמר סיריוס, שהפך כבר לאדם. "אבל אנשים כן."

תגובות, הרשמות, דירוגים (גם אם תדרגו שזה גרוע) והמלצות יתקבלו בברכה. וכמובן, גם אישורים.

תודה לכל הקוראים, אם יש מישהו כזה.