פרפרים

תמיד אהבתי פרפרים. הם תמיד הזכירו לי יופי, אהבה וחופש. אהבתי לצפות בכניפיהם הצבעוניות, לבחון אותם, תמיד ציירתי אותם. הדבקתי תמונות של פרפרים בחדר. 

הם סימלו חופש, כי הם התעופפו להם בנוחות לכל מקום שרצו. 

הם סימלו יופי, כי כניפהם הצבעוניות היו תמיד יפות. 

הם סמילו אהבה, כי הם פשוט סימלו אותה. 

אהבתי את הפרפרים. 

תמיד אהבתי. 

יפים כל כך. לא מצאתי הרבה אנשים כמוני. הרוב אהבו נמרים, זאבים, חתולים וכלבים. אני חושב שכולם חשבו שמפני אהבתי לפרפרים אני עדין-נפש ונשי. זה לא נכון. הם פשוט נגעו במשהו עמוק בתוכי. 

הייתי בן חמש עשרה כשהתחלתי לשנוא פרפרים. 

הם כבר לא מסמנים בעיניי חופש, יופי ובוודאי שלא אהבה. 

הם מסמלים בעיניי אכזבה, עצב ואהבה נכזבת. 

זה קרה בגללה. 

קראו לה אור. והיא נראתה כמו השם שלה. 

יפה. 

חייכנית. 

צחקנית. 

היא הייתה כמו אור בחשכה לאנשים. לכולם. 

ועל צווארה הייתה שרשרת יפהפייה עם תליון פרפר קטן. 

החיה האהובה עליה הייתה פרפר. 

הוא סימל לה יופי.

וחופש. 

ואהבה. 

התאהבתי בה. הלב שלי נטה אליה. רציתי אותה. רציתי לחבק אותה חזק. רציתי שהיא תאהב אותי גם. רציתי לצייר לה אולי פרפר. או אולי פשוט לומר לה כמה אני אוהב אותה. כמה היא מדהימה בעיניי. כי היא הייתה מדהימה בעיניי. 

וסימלה יופי.

וחופש. 

ואהבה.

הדבר הכי ברור שאני זוכר מהרגעים האלה הם איך נעצתי את מבטי בתיליון של השרשרת שלה. בפרפר. 

שעד הרגע הזה סמיל יופי.

וחופש ואהבה.

כשהיא אמרה לי שהיא לא. לא אוהבת. לא אותי. הפרפר הזכיר לי אותה. והוא לא הזכיר לי יופי

וחופש

ואהבה, כמו שהיא תמיד הזכירה לי. כבר לא.

מאז אני כבר לא יכול לחשוב על פרפרים, אני לא יוכל לראות אותם או לנסות לאהוב אותם. הם מעוררים בי זעם

ועצב

ואהבה כואבת. 

לפעמים אני מתגעגע לפעם. לפני שאור החשיכה את חיי. לזמנים שבהם ציירתי פרפרים וחשבתי על איך שהם מסמלים את הדברים הכי טובים שיש. 

יופי.

וחופש.

ואהבה. 

אני רוצה לפעמים לחזור להרגיש את ההרגשה הזאת, ההרגשה /ליוותה אותי כשחבתי על הפרפר. עכשיו אני רואה את אור מולי. את הרגעים בהם ניפצה את ליבי. 

הפרפר הוא לא חיה שמסמלת יופי וחופש ואהבה. פרפר הוא לא חיה כל כך תמימה וחסרת-דמעת שתמעופפת בכנפיים יפות וצבעוניות. 

הפרפר מסמל עצב.

וזעם.

ואהבה שנכבתה. 

ואהבה שלא קיימת. 

כי איכשהו הפרפר יפרוש את כניפיו ויעוף ממך הלאה, ישאיר אותך מאחור, 

שבור ומתגעגע.

היי! פאנפיק ראשון שלי. 

תגיבו מה דעתכם!

ובבקשה תאשרו אותו!