האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

שיעור חדש עלה באסטרונומיה!
HPortal מחלק לכם כרטיסים זוגיים להקרנת טרום בכורה מיוחדת של "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד"!

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" יוצא בעוד...



לב של אמא || אביטל

לילי פוטר נותנת לבנה את הכל, אם יש צורך - אז גם את החיים שלה.
מה לב של אמא מרגיש ברגעים כאלה?



כותב: Do good deeds
הגולש כתב 14 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 372
5 כוכבים (5) 3 דירגו
פיקצר
דירוג הפאנפיק: G - זאנר: טרגדיה - שיפ: ג'ן - פורסם ב: 18.01.2018 המלץ! המלץ! ID : 9441
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

בע"ה


לב של אמא || אביטל


תקציר: 

לילי אוואנס - פוטר מעניקה להארי את הכל. היא מעניקה להארי את חייו פעמיים. בלידתה אותו ובמותה - למענו.

קצת על מה שלב של אמא מרגיש ברגעים שכאלה.

 

ז'אנר: טרגדיה

 

פאנדום: הארי פוטר/ ג'יי קיי רולינג

 

שיפ: ג'ן

 

דירוג: G



אני מוותרת על זכויותיי. הדמויות מבוססות על פאנדום "הארי פוטר" שכתבה ג'יי קיי רולינג.



 


ג'יימס שוב יצא מהבית בחסות גלימת ההיעלמות.

אני כל כך דואגת לו. מפחדת בכל פעם שהוא יוצא, מחכה שיחזור כבר.

העבודה עתה רבה, כשמסדר עוף החול פועל באינטנסיביות.

מאז שוולדמורט החל להשליט את חיתתו, האימה בקרב הקוסמים מתגברת.


כשאני הולכת ברחובות, האנשים נראים מפוחדים - כאילו וולדמורט או אוכלי המוות יפתיעו אותם פתאום.

אפילו המוגלגים נראים אחרת - אולי גם הם מרגישים שינוי… הרי בסך הכל הערפל שהתגבר, האנשים שמתים כל כמה ימים וההיעלמויות המוזרות הם לא דברים שבשגרה.


לפטוניה אחותי כבר דאגתי. כבר לפני חודשים שלחתי לה מכתב והסברתי לה הכל.

קיוויתי שאולי היא תשמע לאזהרתי ותדע להיזהר.

אך מעולם לא קיבלתי מכתב תשובה.

פטוניה…


קול בכי קטע את הרהוריי.

'הארי!' ידעתי. קפצתי ממקומי ורצתי אל חדרנו. העריסה שלו עמדה ממש סמוך למיטתנו, כדי שאוכל לטפל בו בנוחות גם באמצע הלילה, כשיתעורר.

האריל'ה חייך כשראה אותי. עיניו הירוקות הבזיקו לעברי ושערו השחור דגדג את צווארי כשהתרפק עליי.


אין מילים לתאר אהבה של אמא.

האושר שגואה בי כשאני מטפלת בהארי, מעניקה לו את הצרכים הבסיסיים שכל תינוק צריך בתוספת חום ואהבה. בכמויות.


לב של אמא.

אינטואיציה אמהית רומזת לי לתת לו יותר חום ואהבה מן הרגיל. כאילו… כאילו עוד מעט כבר לא אזכה לזה.

הייתכן?! אני נוזפת בעצמי ומנסה להרגיע את הלב ההומה.


הלוואי, הלוואי שהארי יזכה עוד לשנים רבות וטובות! איני יודעת מדוע וולדמורט שם לו למטרה דווקא את בני - אך אני יודעת שלא משנה מה יקרה - אני אקריב את חייו בשבילו אם יהיה בכך צורך.

הוא בני שלי. עצמי ובשרי.


האינטואיציה גוברת, כבר ממש צועקת מרוב שחזקה. חושים חדים גורמים לי להסניף את הקטן הזה שלי, לשאוף אותו אל ליבי, מוחי ואישיותי, לגמוע מצחוקו שמצטלצל באוזניי ולחוות. לחוות את הרגע הזה. בשלמות.


ג'יימס נכנס אל הבית. אני שומעת את צעדיו קרבים ונושמת לרווחה, מסדירה את נשימותיי שאיבדו כל קצב הגיוני.

כולנו נמצאים יחד בסלון - אחווה משפחתית קסומה.

ג'יימס משעשע את הארי בעשן צבעוני משרביטו והארי צוחק. אני מסתכלת עליו ועיניי דומעות.

לב של אמא.


ג'יימס זורק את השרביט על הספה ורץ אחרי הארי שמדדה ברגליו הקטנות בכל רחבי החדר.

חושיי נדרכים ואוזניי מתחדדות. רחש מבשר רעות נשמע מבחוץ.

ג'יימס מסתכל עליי במבט מבועת ושנינו יודעים ומבינים אחד את השני בלי מילים - המוות הגיע.

"לילי, זה הוא! קחי את הארי ולכו מכאן! אני ארחיק אותו!"


אני לופתת את האריל'ה.

אני לא מאמינה,

אני כל כך אוהבת…


צחוק מרושע, גבוה, קר וחסר שמחה מגיע לאוזניי. "אישי היקר! בעלי האהוב!" אני זועקת ללא קול. לא ייתכן שהוא…

השרביט של ג'יימס נשאר על הספה! אני נזכרת בפלצות וכאב חד לופת את קרביי, כמעט שאינו מאפשר לי לנשום.

אני נאבקת. יש לי עוד משימה להשלים.


אני ממקמת את הארי במקום בטוח, מאחוריי.

עכשיו זה רק אני ואתה, אני ואתה, אתה ואני…

הארי מסתכל עליי בעיניו הגדולות ושותק, מחייך.


זה הילד שלי! לא אתן שהוא ימות! לעולם לא!

המוות נכנס לחדר, אני מישירה מבט באומץ. לא יהיה לו את התענוג שבהשפלה שלי.

אני לא מפחדת, לא.

רק אוהבת.

לב של אמא.


המוות מסתכל על הארי במבט מרוצה.

"לא את הארי, בבקשה! לא את הארי!" אני צועקת את ליבי כשהוא קרב.

"עמדי בצד, ילדה טיפשה. ועכשיו…"

"לא, תהרוג אותי במקומו! אתה לא תיקח את הארי!"

אני יודעת שהסוף קרוב, נלחמת כמו לביאה פצועה על בני היחיד.

הלב של אמא.

הלב של אמא חושב רק על הארי, שיהיה לו טוב.

אני בוחנת את העיניים הצוחקות והירוקות שמולי - העיניים של אמא. כמו של אמא.

אני צוללת בתוכן עמוק עמוק, בפעם האחרונה.


"הארי, שתדע שאני אוהבת אותך! זה הכל… למענך,"

אני לוחשת רגע לפני שפיו של המוות בהתגלמותו נפער ואור ירוק נשלח לכיווני.

רגע לפני שהכל נגמר.

אני יודעת שנתתי לבני את ההגנה הטובה ביותר שיכולתי לתת לו.

אני יודעת שהכל נגמר, אבל מפה יצמחו חיים חדשים.

הכל למענך, הארי. ילד שלי…


וזה הדבר האחרון שאני יודעת.


תגובות

וואו! · 20.01.2018 · פורסם על ידי :Castle On A Cloud
אני לא אוהבת אותך עכשיו. העלית לי דמעות!

וברצינות, הפאנפיק הזה מעולה. הוא כתוב בצורה שוברת לב ומצוינת. אהבתי מאד את ההשוואה של לילי ללביאה פצועה שמגינה על הגור שלה. תמיד חשבתי שלא רק הארי, אלא גם לילי, הייתה ההתגלמות הטובה ביותר לאח הצעיר. היא קיבלה בברכה את המוות ולא פחדה, כי היא ידעה שהיא עוזבת את העולם כשהיא מצילה את הבן שלה.

פיק נהדר.

מהמם · 20.01.2018 · פורסם על ידי :Trellis
יפה ומרגש

מרגש בקטע עצוב כמובן · 20.01.2018 · פורסם על ידי :Trellis
את\ה כותבת מדהים
באמת ואו רציני

תודה לכן! · 21.01.2018 · פורסם על ידי :Do good deeds (כותב הפאנפיק)
שימחתן ממש!
ליאן, גם אני חשבתי על כך רבות...
תמיד הציק לי שלא מתואר מה לילי מרגישה, אז החלטתי לכתוב בעצמי.
שמחה שאהבתן!

מדהיםםם · 23.02.2018 · פורסם על ידי :Pure Blood Princess
את כותבת נהדר, ואת פשוט.... תקשיבי זה פאנפיק גאוני.

אני בוכה עכשיו · 10.05.2018 · פורסם על ידי :דנה ברזילאי
זה ככ מרגש, את בנאדם מוכשר

תודה! · 10.05.2018 · פורסם על ידי :Do good deeds (כותב הפאנפיק)
תודה לך (:

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
50106 20880 54637 36334


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | כיסא פנוי | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס
טיול לגאורגיה

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2016 - 2007