עתיד החצויים - הנבואה של ג'ייק

ג'ייק טייל עם גברת אולירי והביא לה כמה בובות אימונים בתור חטיף, בזמן שקיילה תכננה לברוח מהבית באותו היום. היא לבשה חולצת טריקו קצרה וטייץ שחור וקצר, שתוכל לרוץ בנוחות. לכאורה לא היה קשר בין ג'ייק וקיילה, אלא שג'ייק ערך מסע צללים עם גברת אולירי ונחת לקיילה על הראש.
"סליחה," הוא אמר במבוכה וגירד ברקתו.
היא לא ענתה, אבל ג'ייק תהה מה היא רואה במקום כלבת השאול שלו.
"זה בסדר..." היא אמרה לאחר שתיקה קצרה ומיששה את ראשה, ואז פתאום הבחינה במין דוב גריזלי ענק. התגובה הטבעית הייתה לצרוח, וכך בדיוק היא פעלה.
"אה, סליחה," התנצל ג'ייק שהבין שקיילה כנראה לא ראתה משהו מלבב במקום גברת אולירי.
"גברת אולירי, בואי נעוף מפה!" הוא אמר לכלבת השאול שלו, שהייתה מותשת ושכבה ארצה. ג'ייק גירד לה בבטן.
"גברת אולירי?" קיילה זקפה גבה, "ככה קראתם לדבר הענק הזה?! וחוץ מזה, איך התגבשת באוויר פתאום?!"
ג'ייק היה מופתע שהנערה ראתה איך התגבש באוויר. "קומי רגע," הוא אמר.
קיילה קמה וראשה כבר לא פעם בכאב. 
"מה שמך?" שאל הנער.
"אני קיילה," היא ענתה, "ואתה?"
"אני ג'ייק, ואת באה איתי!" הוא כריז, תפס בידה והעליה את שניהם על גברת אולירי. כנראה מהילת ההאדס שלו, גברת אולירי נהייתה נמרצת כל כך שהיא עשתה 3 מסעי צללים ולא הותשה.
קיילה הייתה בטוחה שחוטפים אותה. ג׳ייק משך אותה בכוח והיא חשה בחילה, כאבי ראש, סחרחורות ושאר דברים לא נעימים.
בסוף הם הגיעו למחנה, ומרוב תשישות ג'ייק זימן גלים שיסחפו אותם עד לכירון. באופן מפתיע, גלי המים שזימן זרמו גם על הדשא, וקיילה ייתה מאושרת מכך. היא צווחה בשמחה ובאושר כשגל ענק סחף אותם עד לכירון, שהיה חצי איש וחצי סוס. קיילה מעולם לא ראתה דבר כזה.
ג'ייק התעלף וכירון השקה אותו בנקטר עסיסי.
קיילה ישבה ליד ג׳ייק המעולף. 
"זה נקטר," הוא הסביר לקיילה, "משקה האלים. הוא יכול לרפא חצויים, כלומר מישהו שאחד ההורים שלו הוא אל וההורה האחר הוא בן תמותה."
ג'ייק התעורר והעיניים הירוקות שלו ברקו. הוא חייך ואמר לקיילה לבוא למדורה בערב.
"איזו מדורה?" שאלה קיילה בסקרנות.
"כירון, תסביר לה, אני עייף," אמר ג׳ייק והלך בעייפות לכיוון הדלת. הוא נחת על מיטת העצמות שבביתן שלו.
"את תראי בערב," חייך אליה כירון, "בינתיים אני אשלח לך מדריך שיעשה לך סיור במחנה."
לבסוף היא הוצמדה לילד עם שיער בלונדיני ועיניים בהירות.
"תכירי את וויל סולאס," אמר ג'ייק שאיכשהו צץ שם פתאום. באמת, הוא צץ שם ללא כל הסבר כך שקיילה לא הבינה איך הוא הופיע שם, וגם הבטא של הפאנפיק לא הבין.
"חשבתי שהלכת לישון," אמרה לו קיילה.
"זה לא אומר שאמרתי אמת," הוא חייך חיוך ערמומי. לפתע הבטן שלו קירקרה והוא הלך לכיוון חדר האוכל. הוא לקח קצת אוכל וזרקתי את כולו למדורה כמנחה לאביו ולסבו. הוא אכל שתי כתיתות, ואז התכוון ללכת לים לשחות.
בינתיים, וויל הראה לקיילה את הביתנים, היער, שדות התות, זירת הלחימה ועוד דברים רבים.
ג'ייק רץ לעבר החוף עד שקיילה עצרה אותו.
"רוצה ללכת לשחות?" ג'ייק שאל.
"אין לי בגדים פה," הסמיקה קיילה, "השארתי בבית את הכל."
אך ג'ייק הניד בראשו ואמר, "ככה זה עם כמעט כל החצויים. את יכולה ללכת לחנות במחנה, להגיד שאת חדשה ויתנו לך כמה בגדים. תוכלי להחליף בביתן שלי, הוא כל כך שחור שלכל ילדי האדס הוא מואר!"
קיילה גיחכה והלכה לקחת לה כמה כפכפים, כמה ג׳ינסים ארוכים וכמה קצרים, שני מכנסי טרנינג, חולצות טריקו כתומות של מחנה החצויים, כובע, בגד ים ואפילו מזוודה צהובה.
"תודה," היא חייכה למי שהביא לה את הבגדים בחנות המחנה. היא שמה את הכל במזוודה והלכה.

קיילה לבשה את בגד הים, ומעליו לבשה ג׳ינס קצר וחולצת טריקו כתומה עם כפכפים שחורים. לאחר מכן הם יצאו לשחות. איך שהגיעו לים, ג׳ייק דחף אותה למים, צחק בקול וקפץ אחריה.
כמובן שכשגופו של ג'ייק פגע במים, הם עשו גל גדול שסחף אותו בדרך מיוחדת.
קיילה ניערה את ראשה והתחילה לצחוק, אבל היא תשקר אם תאמר שלא הייתה קצת בהלם כשראתה את ג׳ייק דוהר על הגל.
ג'ייק ירד וחטף לה את היד, ושניהם עלו למעלה על הגל לקול צחוקו הקולני.
קיילה התעופפה מאחורי ג׳ייק, צוחקת בקול גדול כשלפתע נשמע רעם ומיד אחר כך הבזיק ברק. הברק היה סנטימטר מראשו של ג׳ייק, שנופל למטה והיא בעקבותיו. היא התעלפה כשפגעה בקרקע.
ג'ייק השקה אותה בנקטר. "את בסדר?" הוא שאל, "סליחה שהגזמתי עם הגלים..."
"זה בסדר," ענתה קיילה כשהתעוררה וירקה קצת מים, "מה זה היה אמור להביע?"
"או שאת בתו של זאוס, או שתאליה הגיעה," ענה ג'ייק ותאליה חיבקה אותו מאחור וגרמה לו להסמיק קצת. הוא הוציא מתוך הפה של קיילה מי מלח, שלא תיגעל מטעמו המלוח של הים.
"היי ג׳ייק," אמרה תאליה, נערה בעלת תספורת שחורה קצרה שלבשה מכנסיים כסופים וחולצה שחורה שכתוב עליה "מוות לברבי" עם תמונה של ברבי שחץ נעוץ לה בחזה.
"זו חצויה חדשה?" שאלה תאליה והחוותה לעבר קיילה.
"זו תאליה, בת זאוס," הסביר ג'ייק, "היא אחת מהציידות. תאליה, בבקשה תסבירי לקיילה כי אני לא מבין במועדון הבנות הנצחי שלך או מה שזה לא יהיה," צחקקתי.
"היי תאליה," חייכה קיילה, "אני קיילה."
"שמעת פעם על הציידות?" תאליה שאלה וחייכה חיוך ערמומי אך מזמין.
ג'ייק קיווה שתאליה לא תתחיל לדבר על מחנה יופיטר.
"לא..." ענתה קיילה בהיסוס, "מה זה?"
תאליה הסבירה לה בנעם והזכירה המון פעמים את מחנה יופיטר, וכעס הציף את ג'ייק.
תאליה הביאה לקיילה עלון על הציידות, שאותו תכננה קיילה לקרוא מאוחר יותר, בפרטיות. אבל כרגע היא הבחינה שג'ייק כועס. "מה קרה?" היא שאלה אותו.
"תאליה! הבטחת שלא תעשי את המניפולציות האלה!" כעס ג'ייק.
תאליה חייכה חיוך ערמומי. "אילו מניפולציות?" היא שאלה.
לפתע קיילה הבינה ותקפה את תאליה.
"מה את עושה?!" צרח ג׳ייק.
"הציידות תמיד ביחד!" קראה קיילה, "ותאליה כאן לבדה, עם גבר שהיא חיבקה אותו!"
הרגע תאליה הבינה מה עשתה, והיא התנצלה בפני ארטמיס.
"סליחה על הכל..." קיילה התנצלה.
"קיילה, את צדקת, אבל בפעם הבאה אל תתקיפי אותה ככה, בסדר?" חייך ג'ייק.
"אופס, סליחה," הסמיקה קיילה והלכה לביתן הרמס. היא התחילה לקרוא את העלון של הציידות. בצד הקדמי היה כתוב, "בחירה נכונה לעתיד!". בפנים היו תמונות של נערות צעירות במהלך צייד, רודפות אחרי מפלצות ויורות בחץ וקשת. העלון היה מלא בכיתובים, כמו "הטבות למצטרפות: כיצד האלמוות ישפר את חייך!" או "מחר נטול בנים!"
ג'ייק ראיה את קיילה עם העלון ופחד שצף בגופו.
----------------------
נכתב על ידי:
ראיין - Butterbeer - (ג'ייק)
אסנת - הכל לטובה - (קיילה)

בוטא על ידי כינוי בעברית המלך~