פריחת הנרקיס השחור

נרקיסה בלק נולדה בלילה אפל במיוחד בשנת 1955. אחיותה, אנדרומדה ובלטריקס בלק הציצו אל הצרור המיילל שאמם אחזה בו.

"בת, מצטערת סיגנוס." היא מראה את התינקות הרכה לבעלה.

"טוב, היא נאה למדי..." סיגנוס לקח בעדינות את הצרור המייבב מידיה של אשתו. "אולי בכל זאת יהיה בה תועלת."

"איך נקרא לה, אבא?" בלטריקס בת הארבע מושכת בגלימתו של אביה. "איך נקרא לתינוקת?"

אנדרומדה בת השנתיים בוהה  במחזה בחוסר הבנה, מצמידה לגופה את בובתה האהובה.

"אולי את תבחרי את השם?" סיגנוס מעביר את התינוקת לידו השמאלית ומרים את בתו האהובה בידו הימנית. " מה דעתך, בלטריקס?"

"היא צהובה! כמו הפרח ההוא!" בלטריקס הקטנה מציצה על פלומת השיער הבהירה של אחותה החדשה. "זה שפורח בלילה... נקיס!"

"את מתכוונת נרקיס?" סיגנוס מחייך בחיבה אל בתו הבכורה שמהנהנת במרץ. "נרקיסה... זהו שם מכובד, בלטריקס." הוא משבח אותה.

לפתע, נרקיסה הקטנה פורצת בבכי עז.

"היא רעבה." דרואלה ממהרת לקחת את התינוקת מבעלה. "תוכל להשכיב את הבנות? כבר מאוחר..." היא מבקשת מבעלה אשר לוקח את הבנות מהחדר...

שנים לאחר מכן, כשאנדרומדה למדה לקרוא, היא לקחה את מגדיר הפרחים המאובק מהמדף העליון במטרה למצוא את אותו פרח צהוב...

זה שפורח בחצות...

"פרימרוז" אנדרומדה קראה את שם הפרח באטיות, מביטה על תמונת הפרח הצהוב המוקף באפלה...

מאז היא הבינה שמשפחתה לא תמיד צודקת... 

ושעליה לחשוב בכוחות עצמה...

		הפרק הבא